משתמש:Shon8022/טיוטה

אדוארד וגנר

לידה	1 באפריל, 1894 קירשרנלמיץ
התאבד	23 ביולי, 1944 בוואריה

אדוארד וגנר

אדוארד וגנר (בגרמנית: Edouard Wagner , באפריל 1 1894, קישרנלמיץ, בוואריה - 23 ביולי 1944), היה השליש הכללי של צבא היבשה בוורמאכט, ראש אגף האפסנאות בשנים 1941-1944 והחל מ-1943 גנרל חיל התותחנים (בגרמנית: General der artillerie).

קריירה צבאית

וגנר שירת במלחמת העולם הראשונה ברייכסווהר כשהוא מקודם ומעוטר בקביעות בשל כשירותו ואומץ ליבו. לאחר המלחמה נשאר לשרת בצבא ולפתח בו קריירה צבאית.

כשהחלה מלחמת העולם השנייה הוא כבר היה קצין מנוסה ומוערך. הוא היה בחזית במהלך הפלישה לפולין. בתפקידו כשליש כללי של צבא היבשה היה מופקד הן המערכת המנהלית הצבאית והן על תחום האספקה, והחזיק אפוא בתפקיד מפתח. לפי כריסטיאן גרלך, כבר בפברואר ניסח וגנר את ההנחיות לכוחות הכיבוש העתידיים להקל על מערכת האספקה ע"י "ניצול הארץ לפי תכנית מחושבת היטב", ולאכוף בברוטאליות את האינטרסים הגרמניים. בולטת במיוחד ההוראה "לטפל באזורים השונים בצורה שונה", כפי שצפתה תכנית בקה (Backe) ולפעול בביילרוסיה במיוחד "ללא רחם". וללא חשש אישר את פעולתו ואת הכיבוש שלאחר מכן.

חלקו בהשמדת יהודי אירופה

באוגוסט 1939 התקיימה שיחה בין ריינהרד היידריך, מפקד הסיפ"ו ובהמשך מנהל 'המשרד הראשי לביטחון הרייך', ובין וגנר, נציג הוורמאכט לגבי ההכנות לפעילות האיינזצגרופן לקראת הפלישה לשטחי ברה"מ במסגרת מבצע ברברוסה. בהוראות ליחידות אלה, מיום ה- 19 במאי, כחודש לפני הפלישה, נאמר כי הבולשביזם הוא אויבו המר ביותר של העם הנציונל-סוציאליסטי בגרמניה... וכי במלחמה זו יש לנקוט באמצעים רדיקליים וחסרי-רחמים כנגד בולשביקים, מסיתים, חבלנים, אנשי גרילה ויהודים וכן השמדה מוחלטת של כל מקרה של התנגדות אקטיבית או פסיבית.  

ב-19 בספטמבר 1939 נפגש וגנר עם היידריך בהיותו קצין האפסנאות הראשי, איש המטה הכללי של הצבא, כדי לדון עמו בכמה "בעיות פולניות". השניים הסכימו כי יש לנקות את פולין אחת ולתמיד מהיהודים, מן האינטליגנציה, מהכמורה והאצולה. למחרת היום בישרה ידיעה שהגיעה מולטר פון בראוכיטש כי "הרעיון הגטו קיים בקווים כלליים; [אך] הפרטים עדיין אינם ברורים". פרטים אלה עובדו לאחר עשרים וארבע שעות בישיבה של ראשי לשכות ב- RSHA, המשרד הראשי לביטחון הרייך,  ושל מפקדים מהאיינזצגרופן שכבר נמצאו בפולין. הוחלט לטהר מיהודים אזורים דוברי גרמנית, להרחיק את האוכלוסייה היהודית מאזורי הכפר הפולניים ולרכז את היהודים בגטאות בערים הגדולות. ההחלטות האלה נכללו עוד באותו יום בפקודה שניתנה לאיינזצגרופן והיו בסיס לתוכניות ריכוז שאפתניות. בין ספטמבר 41 לינואר 42 נרצחו כ- 200 אלף יהודים ביילארוסים, כולם למעשה בחלק המזרחי של ביילארוסיה. במערב חיו כ - 300 אלף יהודים. לפי כריסטיאן גרלך, האצת קצב הרציחות הייתה תלויה במידה מכרעת להיענות לאינטרסים של יחידות הוורמאכט בתחום האספקה.

וגנר וחלקו ברצח יהודי ליטא

בהיותו קצין האפסנאות הראשי סיכם  וגנר עם היידריך את חלוקת העבודה: דיוויזיות האבטחה יתמקדו בדרכים הראשיות, בעוד ש"כוחות הרייכספיהרר-ס"ס יפעלו בעיקר בעורף המרחב הצבאי ובריחוק מדרכי התעבורה הראשיות".  המטרות לטווח קצר וארוך לא נראו כסותרות אלה את אלה, שכן רצח הקומוניסטים והגברים היהודים היה צפוי ליצור את ה"בסיס לחיסולו הסופי של הבולשוויזם" ולקיים את ה"ביטחון במרחבים שבין דרכי הובלת התגבורת".

הסבריו הידועים של היידריך, באיגרת מ-2 ביולי 1941 אל קציני הס"ס והמשטרה הבכירים, נועדו אפוא "לפגוע בצורה יעילה ככל האפשר בשכבת ההנהגה היהודית-בולשוויקית". הוראותיו של היידריך מתחשבות בהשגותיו של אלפרד ארנסט רוזנברג מסוף אפריל 1941, שתבע "לא לרצוח ללא אישור אנשי גופים כלכליים, איגודים מקצועיים וגופים מסחריים". מבין בעלי התפקידים הזוטרים נועדו להירצח ה"קיצונים בלבד", זאת לעומת ההוראה לרצוח לאלתר את כל הפעילים הפוליטיים מן הדרגים הבינוניים והבכירים.

חלקו של וגנר בקשר העשרים ביולי

ב 20 ביולי, 1944, בהיותו המפקד הכללי של הצבא הגרמני, התעקש וגנר שהימלר יהיה נוכח בכל ניסיון התנקשות בהיטלר. הוא היה אחראי לספק את המטוס שהטיס ברטהולד שנק גראף פון שטאופנברג בחזרה לברלין לאחר הפקדת הפצצה. משנכשל ניסיון ההתנקשות ואגנר ירה בעצמו ב-23 ביולי כדי להימנע מלערב אחרים בעלילה.