משתמש:Slav4/ארגז חול אבטליון (שתדלן)
אבטליון בן מרדכי איש מודינא (ה'רפ"ט - 1529, ה'שע"א - 1611). שתדלן בנו של רב ורופא בבולוניה, ואביו זקנו של רבי יהודה אריה די מודינא. שימש כרב של העיר נונטולה באיטליה.
http://www.hebrewbooks.org/8888
http://chabadlibrarybooks.com/download.aspx?req=1797
אגרות רבי יהודה אריה ממודינא מהדורת י. בוקסבאום תל אביב תשמ"ד
מספר שנים אחר כך, בשנת ה'שי"ט (1559) הצליח פאולוס הרביעי שכיהן אז כאפיפיור, להחיל את גזירת שריפת התלמוד גם בקרמונה, שהייתה נתונה בתחילה תחת שלטון ספרדי ולא חלה בה הגזירה הראשונה. בקרמונה נשרפו 12,000 ספרים עבריים.
בעקבות פרשה זו ולאחר שתדלנות יהודית, המיר האפיפיור את גזירת השריפה בחובת צנזורה על כל ספר יהודי, שיבדק לפני הדפסתו אם אין בו דברים בגנות הנצרות
הספר "מאור עיניים" של עזריה מן האדומים, היה שנוי במחלוקת, והוטל עליו חרם בידי רבנים כמו רבי שמואל יהודה קצנלבוגן והאלשייך הקדוש (אולם מובא ממנו ציטוט בתוי"ט בפי’ המשנה),מהו היחס בימינו לקריאה בספר זה, ובכלל מה צריך להיות היחס שלנו לחרמות על ספרים שהיו בעבר, האם הם תקפות לימינו בהם אנו מסובבים בכתבים אשר "מסוכנים" מהספר הנ"ל פי כמה וכמה?
היה תלמידו של מהר"ם מפאדובה. מוהרשי"ק (רבי שמואל יהודה קצנלבוגן), בנו של מהר"ם שלמד עם אבטליון בישיבתו של אביו, אומר עליו: שמכל חכמי ישראל לא היה מתיירא חוץ ממהור"ר (מורנו הרב) אבטליון ממודינא יצ"ו (ישמרהו צורו ויחייהו).[1]
ב-1572, עם מות האפיפיור פיוס החמישי, נבחר אוגו בואונקומפאני לאפיפיור בשם גרגוריוס השלושה עשר, בחירה שהושפעה מתמיכתו של פליפה השני. מומחיותו בשטחי המשפט והניהול הייתה לו לעזר רב בקבלת החלטות. הוא היה נחוש בדעתו ליישם את המלצות ועידת טרנטו. הוא מינה ועדה כדי לערוך מחדש את רשימת הספרים האסורים על ידי הכנסייה הקתולית, עמד על כך שהבישופים יתגוררו במחוזות כהונתם, ביטל את מועצות הקרדינלים והמיר אותן בוועדות בעלות תפקידים מוגדרים. בזכות אישיותו הצליח להאדיר את כוחו של האפיפיור על חשבון הקרדינלים.
http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/judaica/ejud_0002_0008_0_07871.html לקריאה נוספת