משתמש:Suzybenbaruch/תוספת לערך
אלימות נגד נשים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך הרבה מאוד שנים המושג אלימות נגד נשים, בדגש על נשים מוכות היה קשה להגדרה, כיוון שבמשך שנים רבות ובחברות שונות, תופעת האלימות נגד נשים לא נחשבה לבעיה שהצריכה התייחסות חברתית, פוליטית וחוקית. לכן, לא הייתה הסכמה באשר להגדרה, ופועל יוצא היה מגוון הגדרות וקושי לאפיין את סוגי הפגיעה (אבולעפיה, 1997).
ההכרה בנושא אינה אחידה בכל החברה הישראלית, והיא איטית יותר בחברות מסורתיות וסגורות יותר ובפרט החברה הפלסטינית, עולי קווקז, החברה הבדואית, החברה החרדית והקהילה האתיופית. בחברות אלה יש יחס מיוחד כלפי נשים ומעמדן במשפחה, עמדות כלפי נשים מוכות ובעלים אלימים, ויחס כלפי החברה הישראלית מסביבן.
ב-3 בנובמבר 1977 הוקם המקלט לנשים מוכות הראשון בישראל. המקלט שכן בדירת חמישה חדרים בשכונת הדר הכרמל בחיפה.[1] מקלט ראשון לנשים מוכות חרדיות נפתח בסוף שנות ה-90. לדברי היזם, העיתונים החרדים סירבו לפרסם מודעות של העמותה שהקימה אותו, עד לקבלת הודעת תמיכה מהרב אליהו בקשי דורון, שהיה ראש בתי הדין הרבניים.[2]
ערך מורחב – אלימות נגד נשים בישראל
על אף התקדמות מסוימת במעמדן של נשים וחקיקת חוקים מגנים, ממשיכה התופעה להתקיים באופן נרחב ולגבות קורבנות נוספים.[3] החל משנות ה-2000 יש כ-20 מקרים של רצח נשים מדי שנה בישראל, רוב הנרצחות נורו בנשק חם. במחקר שערכה עמותת "איתך" נאמר כי 90% מהנשים שהשתתפו במשאל דיווחו על חשיפתן לאלימות במקומות ציבוריים, 67% נמנעו משימוש בסוכנויות חיצוניות מחשש שיאבדו את התמיכה במשפחה וילדים, 58% מהנשים הבדואיות סובלות מאלימות פסיכולוגית או פיזית
- ^ מתוך: מרשה פרידמן, "גולה בארץ המובטחת", 1990 - הקמת המקלט
- ^ צופיה הירשפלד, מכה שלא כתובה בתורה, ynet, 07.11.09
- ^ هيئة الأمم المتحدة للمرأة., اليوم الدولي للقضاء على العنف ضد المرأة