משתמש:WikiJunkie/נשותיו של מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בסך הכל אחת עשרה נשים היו נשואות למוחמד, מייסד דת האסלאם. כאות כבוד לנשותיו, המוסלמים מתייחסים לכל אחת מהנשים הללו עם התואר אום אל-מומינין (בערבית: أم ٱلْمُؤْمِنِين) אשר נלקח במקור מהקוראן.

נישואיו הראשונים של מוחמד היו בשנת 595 לח'דיג'ה בנת ח'וויילד והם התקיימו כאשר הוא היה בן 25 והיא הייתה בת 28 או 41. ח'דיג'ה הייתה אשתו היחידה עד מותה בשנת 619 כאשר נישואיהם אשר ארכו 24 השנים הסתיימו. לאחר הנישואים לח'דיג'ה נישא מוחמד לעשר נשים שונות - בשנת 619 נישא לסודה בנת זמעה, בשנת 623 נישא ל עאישה בנת אבו בכר, בשמץ 625 נישא לחפסה בנת עומר, זינב בנת חוזימה, ולאום סלמה, בשנת 627 נישא לזינב בנת ג'חש, בשנת 628 נישא לג'וויריה בנת אל-חארת' ורמלה בנת אבי סופיאן, בשנת 629 נישא לצפיה בנת חיי ולמימונה בנת אל-חארת'. בנוסף, מעמדם של ריאהנה בנת זייד ומאריה אל-קבטיה הוא שנוי במחלוקת, שכן הייתה מחלוקת בין חוקרים מוסלמים אם הן היו פילגשות או אם הן היו נשואות למוחמד. למעט עאישה, כל הנשים שהיו נשואות למוחמד היו בעבר אלמנות או גרושות. הדעה הרווחת היא שלמוחמד היו שבעה ילדים ביולוגיים (שלושה בנים וארבע בנות) ושאת כל הילידים, מלבד ילד אחד, ילדה ח'דיג'ה בין השנים 598 ל-611 או 615. מאריה ילדה למוחמד בן בשנת 630 (ילדו השביעי), אך אף אחד מבניו לא הצליח להגיע לבגרות.


[[קטגוריה:נישואים באסלאם]] [[קטגוריה:נשות מוחמד]] [[קטגוריה:ציטוט עם תסריט בשפה זרה (ערבית)]]