ח'דיג'ה

ח'דיג'ה
خديجة بنت خويلد بن أسد بن عبد العزى
לידה	554; מכה, ערב הסעודית
פטירה	619 (בגיל 65 בערך); מכה, ערב הסעודית
מקום קבורה	בית הקברות מועלאה
בן או בת זוג	מוחמד (ספטמבר 595 – 30 באפריל 619); Al-Nabash bin Zarara Al-Tamimi ;
ילדים	Hind bint Atiq, עבד אללה בן מוחמד, אום כלת'ום בנת מוחמד, רוקיה בנת מוחמד, זיינב בנת מוחמד, אל-קאסם בן מוחמד, פאטמה בנת מוחמד, Hind ibn Abi Hala, בפסקה זו 4 רשומות נוספות שטרם תורגמו

ח'דיג'ה בנת ח'וויילד (בערבית: خديجة بنت خويلد) היא אשתו הראשונה של הנביא מוחמד. ידועה באסלאם בכינוי "אם המאמינים" (בערבית: أم المؤمنين).

ח'דיג'ה בת ח'וויילד נולדה למשפחה מהמעמד הגבוה משבט אסד במכה.^[1] היא הייתה סוחרת עשירה – עיסוק בעל חשיבות גבוהה באותם הימים. היא העסיקה את מוחמד שיעביר למענה סחורות בדרכו לסוריה. ח'דיג'ה הייתה אלמנה משני בעלים והיו לה כמה ילדים מהם.

על פי המסורת המוסלמית, כאשר הייתה בת ארבעים, הציעה ח'דיג'ה למוחמד נישואים, כשהוא היה כבן 25 ועני, ואלה נישואיו הראשונים שהיו בשנת 595, ומוחמד עבר מבית דודו כדי לגור עם אשתו בביתה^[2]; אך לפי סברת החוקרים כיום, ח'דיג'ה אמרה למוחמד כי ילך לאביה, ח'וילד בן אסד ח'וילד, ויבקש את ידה ממנו, וכך עשה.^{[דרושה הבהרה]} אבן אסחאק אומר כי ח'דיג'ה הייתה אישה אצילה, נבונה החלטית ונחושה.

על פי האסלאם, כשמוחמד היה בן ארבעים, חווה התגלות שבעקבותיה האמין כי אחז בו שד ושהוא השתגע, ולכן רצה להתאבד. ח'דיג'ה הייתה הראשונה שהאמינה שמדובר בהתגלות של אללה ושכנעה את מוחמד שהוא למעשה הופך לנביא ולשליח האל. היא הסבירה למוחמד שמי שנגלה אליו הוא המלאך גבריאל, בדיוק כפי שנגלה למשה, ובכך הפכה ח'דיג'ה למאמינה הראשונה בנבואת מוחמד ובאסלאם.

ח'דיג'ה ילדה למוחמד שישה ילדים: שני בנים (אל-קאסם ועבדאללה, שמתו בילדותם), וארבע בנות: זיינב, רוקיה, אום כולת'ום ופאטמה (על שם אמה של ח'דיג'ה). פאטמה, בתו של מוחמד, נחשבת קדושה באסלאם, ומוחמד השיא אותה לבן דודו עלי בן אבי טאלב. שתיים מבנותיו של מוחמד התחתנו עם עֻת'מאן, שהיה הח'ליף השלישי. עם מות שני בניו, כמתנה ליום הנישואין נתנה לו ח'דיג'ה נער-עבד, בשם זיד בן חארת'ה, בן לשבט הערבי כלבּ. הנער נקשר למוחמד ואף ויתר על חזרה למשפחתו כשזו מצאה אותו, ובתמורה שחרר אותו מוחמד והפך אותו לבנו החורג.

מוחמד לא נשא אישה אחרת כל עוד ח'דיג'ה הייתה בחיים. היא נפטרה בשנת 619, שלוש שנים לפני ההגירה של מוחמד לית'רב (אל-מדינה), בגיל 65. קברה נמצא במכה. היא ומוחמד היו בני זוג במשך 25 שנה. דודו של מוחמד, אבו טאלב, נפטר גם הוא באותה שנה, ומוחמד קרא לשנת 619 לספירה "שנת האבל". היא ידועה בהיסטוריה האסלאמית כשנת האבל עד היום^[3].

משפחתה

שם מלא: ח'דיגה בנת ח'וויילד בן אסד בן עבד אל-עוזא בן קוסאי בן כלאב
תאריך הלידה: 68 לפני ההג'רה / 556–557 לספירת הנוצרים
מקום לידה: מכה
תאריך המוות: 3 לפני ההג'רה / 619 לספירה
מקום מוות: מכה
בן זוג: מוחמד בן עבדאללה
צאצאים: עבדאללה בן מוחמד, אל-קאסם בן מוחמד, זיינב בת מוחמד, רוקיה בת מוחמד, אום כולתום בת מוחמד, פאטמה א-זהראא, וגם בנים מבעליה הקודמים.
אב: ח'וויילד בן אסד ח'וויילד
אם: פאטמה בנת זאידה בן אל-אצם
תאריך ההתאסלמות: 609 לספירת הנוצרים (הראשונה שהתאסלמה והאמינה בנביא מוחמד)