משתמש:YoavR/ארגז חול 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קבורה צבאית בישראל


סדרי הקבורה הצבאית בישראל החלו להתעצב בימי מלחמת העצמאות ואף בטרם הוקמה מדינת ישראל ובמרוצת השנים התגבשו לכדי משנה סדורה. הגם שמרבית חללי צה"ל וכוחות הביטחון מובאים לקבורה בבתי הקברות הצבאיים, חלים סדרי הקבורה הצבאית גם בעניינם של אלו מהם שנקברו בבתי קברות אזרחיים.

התפתחות סדרי הקבורה הצבאית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי הקבורה הצבאית בישראל התעצבו כתוצאה מן המציאות שנוצרה בנוגע לקבורת לוחמים שנפלו בקרב מראשית מלחמת העצמאות ואילך. קרבנות המלחמה - מי ששירתו בכוחות המגן של היישוב ובהמשך בצה"ל וכן אזרחים - הובאו לקבורה בבתי קברות אזרחיים ביישובים שבהם התגוררו ערב מותם, או ביישובים שנמצאו בקרבת מקומות נפילתם. בחלק מן המקומות שימש מנהג שהחל ביישוב כבר בימי המאורעות בשנות השלושים - קבורת הלוחמים בחלקות מיוחדות, מעין חלקות קדושים, שהוקצו לשם כך בתוך מתחמי בתי הקברות האזרחיים. כך היה בחיפה, בתל אביב וב .

היחידות הלוחמות קברו לא פעם את חלליהן באתרי קבורה עיקריים במרחב הלחימה שלהן. גם החללים מקרב מסוים נקברו לא פעם בבית קברות סמוך לזירת הקרב. להלן מספר דוגמאות:

  • החללים מהקרבות במרחב תל אביב נקברו ברובם בבית הקברות נחלת יצחק
  • חטיבת הראל שלחמה על הדרך לירושלים באביב 1948 קברה רבים מחלליה בחלקה לצד בית הקברות האזרחי בקריית עגבים
  • רבים מהחללים בקרבות השונים על לטרון נקברו באתר קבורה שהוקם בקיבוץ נען
  • חללי קרב עמק הירדן במאי 1948 נקברו בבית הקברות של דגניה א
  • חללי הקרבות במבצע ברוש והקרבות ליד מנרה בסתו 1948 נקברו באתר שנפתח ליד המושבה ראש פינה
  • רבים מהחללים במבצע יואב. לשחרור הנגב נקברו במושב כפר ורבורג
  • חלק מהחללום במבצע חורב בנגב נקברו בקיבוץ רביבים.

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל

לאחר תום המלחמה ניגשה הממשלה להסדיר את קבורתם של החיילים הרבים נפלו במערכה. לשם כך הוקמה במשרד הביטחון המחלקה להנצחת החייל (כיום היא חלק מאגף משפחות, הנצחה ומורשת שבמשרד). ב-1950 חקקה הכנסת את חוק בתי קברות צבאיים, אשר הסדיר את הסוגיה של הכרזה על שטחי קרקע כבתי קברות צבאיים ואת הזכאות להיקבר בהם. חוק זה תוקן מספר פעמים מאז שנחקק, ולאחרונה בשנת 2014. מכוח החוק הוכרזו כתריסר חלקות קבורה בערים וביישובים ברחבי הארץ - ובהן גם חלקות הקדושים מימי המלחמה - כבתי קברות צבאיים. עם השנים הוקמו מכוח החוק עשרות בתי קברות צבאיים נוספים ברחבי המדינה. כיום (2019) קיימים בישראל 43 בתי קברות צבאיים.

עוד קודם לחקיקת החוק נפתח בירושלים בית הקברות הצבאי בהר הרצל, בקרבת אתר קבורת חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. החל מסתו 1949 הועברו אליו ארונותיהם של מאות חללים שנקברו בקבורה ארעית בירושלים וגם מחוץ לה, או שגופותיהם היו מוטלות בשדות קרב שונים ונאספו מהם על ידי הרב הצבאי הראשי שלמה גורן ואנשיו. בית הקברות בהר הרצל היה לבית הקברות הצבאי המכרזי של מדינת ישראל

הקבורה הצבאית לא הוגבלה לאתרים שהוכרזו כבתי קברות צבאיים. בנוסף אליהם הוקמו בהדרגה בעשרות יישובים בישראל חלקות צבאיות בתחומיהם של בתי קברות אזרחיים. כמו כן נקברו במאות יישובים ברחבי הארץ חללי צה"ל בקברים בודדים בבתי קברות אזרחיים. על קבריהם הוצבו מצבות צבאיות.

על גבי קברי חללי מלחמת העצמאות והשנים שלאחריה הוצבו בתחילה שלטים ארעיים. המצבה הצבאית האחידה, אשר עוצבה על ידי ועדה מטעם המחלקה להנצחת החייל, החלה להיות מוקמת על קברי החללים החל מסתו 1951.

האדריכל אשר חירם, שהיה אדריכל הבית של המחלקה להנצחת החייל בשנותיה הראשונות, היה לדמות מפתח בעיצוב בתי הקברות הצבאיים והחלקות הצבאיות בבתי הקברות האזרחיים. מרבית הכללים העיצוביים שקבע נוהגים בישראל עד היום.

זכאות לקבורה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבורה זמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרי ההלוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי חיילים זרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הקברות הבריטים בית הקברות הגרמני בית הקברות הצרפתי בעכו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/10/A_YKatz.pdf


קטגוריה:קבורה צבאית בישראל|*]]