משתמש:Zilberberg/רפסודיה על נושא מאת פגניני

הרפסודיה על נושא מאת פגניני, אופוס 43, היא יצירה תזמורתית שנכתבה על ידי סרגיי רחמנינוב. היצירה כתובה לפסנתר ולתזמורת, בדומה לקונצ'רטו לפסנתר. היצירה נכתבה בVilla Senar, מה-3 ביולי עד 18 באוגוסוט 1934. רחמנינוב (פרשן חשוב של יצירותיו שלו) ניגן בתפקיד הפסנתרן בפרמייה של היצירה ב-Lyric Opera House בבולטימור. בשביעי בנובמבר 1934, עם הפילרמונית דשם, בניצוחו של ליאופולד סטוקובסקי. רחמנינוב, סטוקובסקי ותזמורת פילדלפיה הקליטו לראשונה את היצירה ב24 בדצמבר 1934. באולפני RCA בניו ג'רזי.

מבנה

היצירה מכילה 24 וואריציות על הקפריץ ה-24 של פגניני מתוך ה24 קפריצים לכינור מאת פגניני אשר השפיעה על מלחינים שונים. ביצוע מלא של היצירה נמשך כ-25 דקות. הגם שהיצירה מבוצעת בחתיכה* אחת בלי הפסקות, ניתן לחלקה לשלושה חלקים, כדוגמת לשלושה פרקים אשר מרכיבים קונצרטו: עד לווראציה ה-11 דומה לפרק הראשון, מהווראציה ה-12 עד ה-18 דומה לפרק השני, האיטי יותר. מהוורצאיה ה-19 והלאה דומה לפרק השלישי, המהיר יותר.

היצירה

אחרי הקדמה קצרה, הווראציה הראשונה מנוגנת לפני הנושא עצמו, הנושא של פגניני מנוגן על ידי כלי הקשת כאשר הפסנתר מנגן חלקים עיקריים מהנושא. אחרי הוראציה הראשונה. סביר להניח כי רחמנינוב קיבל את הרעיון של וראציה לפני הנושא מהפינאלה של הסמפוניה השלישית של בטהובן. מהווראציה השניה עד השישית מכילות אלמנטים מהנושא. ההפסקה Variations II to VI recombine elements of the theme. The pauses and rhetorical flourishes for the piano in variation VII herald a change of tempo and tone. בהמשך הפסנתר, מצטט מתוך הDies Irae (יום הדין, מזמור כנסיתי) קנטוס פלאנוס מתוך ה-medival mass of the dead, בעוד שהתזמורת מלווה בגירסה איטית של תחילתו של המוטיב של פגניני. יצירה זו היא אחת מאלו שרחמינוב ציטט בהן את הDies Irae.

Inversion of the melody

הווראציה השמונה עשרה היא הידועה ביותר מכל חלקי היצירה. ... הווראציה מבוססת _ על הנושא מאת פגניני. הנושא בפה מז'ור מנוגן "הפוך" בבי מינור. רחמניניוב בעצמו זיהה כי הווראציה תהיה פופלארית ואמר כי "זו, היא בשביל הסוכן שלי"

פרשנות לבלט

ב-1939, מיכאיל פוקין כתב לרחמנינוב כאשר סייר הוא בניו זילנד, במכתבו ביקש להשתמש ביצירה בשביל הבלט פגניני אשר פוקין כמעט סיים ליצור את הכוריאוגרפיה לבלט. פוקין ביקש לעשות שינוי קטן בפרטיטורה אשר כללו... רחמנינוב הסכים לשינוים ואולם הוא אמר שלדעתו A Major לא יעבוד והוא ביקש שהווראציה ה-18 תנוגן בD major, כדי ליצור מתח גדול יותר. רחמנינוב גם תהה מדוע פגניני הפך לנגן גיטרה בבלט אך הוא לא התנגד לכך. , involving the reuse of 12 earlier measures as a more theatrically effective introduction to the 18th Variation, which he wanted to play in the key of A major, rather than D flat major. . פגניני' הועלה ב-1939 על ידי הThe Royal Ballet בRoyal Opera House בקובנט גרדן, לונדון. הבלט נחל הצלחה, דבר אשר גרם לרחמיניוב הנאה עד כדי כך שבשנת 1940 והוא כתב את הריקודים הסימפונים, במחשבתו על פוקין. רחמנינוב ניגן את הגרסה לפנסתר מהעיבוד של פוקין אבל הוא מת לפני שהוא קידם את הרעיון * לעיין במקור יצירות בלט נוספות שעשו שימוש ברפסודיה The Rhapsody has also been used for ballets by Lavrovsky (Bolshoi Ballet, Moscow, 1960), Frederick Ashton (Royal Ballet, London, 1980)>

היצירה בתרבות פופלארית

בסרט היכן שהוא בזמן נעשה שימוש בווראציה בשמונה עשרה כנושא הסרט.

קישורים

• Rachmaninoff's Works for Piano and Orchestra ניתוח למכלול יצירותיו של רחמיניוב לפסנתר ולתזמורת, הכולל את הרפסודיה גם כן.
• Programme notes from classicalnotes.co.uk
• קובץ MIDI של הווראציה ה-18
• רפסודיה על נושא מאת פגניני באתר פרויקט ספריית התווים הבינלאומי (באנגלית)