היכן שהוא בזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היכן שהוא בזמן
Somewhere in Time
מבוסס על Bid Time Return עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ז'אנוט שווארק
הופק בידי סטפן דוש, ריי סטארק
תסריט ריצ'רד מתיסון
עריכה ג'ף גורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריסטופר ריב
ג'יין סימור
כריסטופר פלאמר
תרזה רייט
ביל ארווין
מוזיקה ג'ון בארי
צילום איסידור מנקופסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 3 באוקטובר 1980
משך הקרנה 103 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט פנטזיה, סרט מדע בדיוני, סרט מסע בזמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $5,100,000
הכנסות באתר מוג'ו somewhereintime
פרסים 3 פרסי סאטורן
www.somewhereintime.tv
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היכן שהוא בזמןאנגלית: Somewhere in Time) הוא סרט קולנוע משנת 1980 בכיכובו של כריסטופר ריב. הסרט זכה בשלושה פרסי סאטורן בקטגוריות המוזיקה, התלבושות וסרט הפנטזיה הטוב ביותר לשנת 1980.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתרחש, למעשה, במספר תקופות. העלילה מספרת על ריצ'רד קולר, תסריטאי אשר סיים את לימודיו בשנת 1972. בזמן מסיבת הסיום במלון "גראנד הוטל" המפואר והעתיק, בשיא ההמולה, לפתע משתתק האולם בעוד אישה מבוגרת וחמורת סבר ניגשת אליו, נועצת בו מבט נוקב, תוחבת דבר-מה לידו ולוחשת לו בקריצה, "חזור אליי". נפעם, מגלה הוא שתחבה היא לידו שעון כיס מוזהב. 8 שנים לאחר מכן ריצ'רד יוצא את משרדו על מנת לקבל השראה ובצומת הדרכים מחליט לשים פעמיו אל עבר ה"גראנד הוטל". שם הוא פוגש במר ארתור בייל, אשר מלווה אותו אל חדרו ומספר לו שהוא כבר עובד במקום משנת 1910, מגיל 5. אביו היה מקבל-הפנים של המלון, ובדרך כלל נהג לגעור בו על ששיחק בכדור בלובי המלון. כאשר ריצ'רד נפרד מארתור לשלום הוא שואל אותו האם הם נפגשו בעבר. ריצ'רד המבולבל מבטל את דבריו וטוען שמעולם לא ראהו.

ריצ'רד משוטט במלון ונכנס ל"אולם ההיסטוריה", אשר מלא בתמונות ובמזכרות שזוהו עם היסטוריית המלון. הוא שם לב לתמונה בה משתקפת דמותה של בחורה מחויכת, אותה הוא מרגיש כי פגש בעבר. ארתור מספר לריצ'רד כי שמה של בחורה זו הוא אליז מק'קנה, שחקנית אשר הופיעה בהצגה בתיאטרון בית המלון "גראנד הוטל" בשנת 1912. לאחר מחקר בספרייה ריצ'רד מגלה כי זו האישה שנתנה לו את שעון הכיס המוזהב.

ריצ'רד מגלה היכן אליז מתגוררת וממהר לבקרה. בביתה הוא נתקל באישה אחרת המספרת לו שאליז נפטרה וכי שעון הכיס אבד לה ביום מותה. בחדרה של אליז ריצ'רד מוצא ספר על מסע בזמן אשר נכתב על ידי מרצו מימי האוניברסיטה.

ריצ'רד חוזר לאוניברסיטה בה למד על מנת לגלות יותר. הוא מאתר את הפרופסור אשר לא מספק לו מידע יתר על המידה, אך בהחלט נותן לו רמיזות עבות בנוגע לשאלתו - האם מסע בזמן אפשרי. הוא מספר לו שניתן לנסוע בזמן, אך יש ליצור אווירה וסביבה מתאימה ולנתק את הווייתך מכל קשר להווה. ריצ'רד רוכש לעצמו חליפה ומקטורן ארכאיים ומספר מטבעות ישנים, מסתפר ונשכב על מיטת המלון בחדר במטרה להפנט את עצמו על מנת להשתכנע שהוא אכן חי בעבר.

לאחר שלא הצליח ריצ'רד מצליח לאתר בעזרת ארתור את חתימתו בספר האורחים של המלון משנת 1912. הוא מנסה שוב והפעם מצליח להתעורר בעבר. לאחר חיפוש הוא מאתר את אליז ואף נתקל באמרגנה של אליז, מר ויליאם הנדלר רובינסון, אשר מאיים להרחיקו מהמלון אם לא יתרחק מאליז. על אף האיומים ריצ'רד מצליח להקסים את אליז והשניים מתאהבים. אליז נוטשת את צוות התיאטרון ומתמסרת לריצ'רד. בעוד הם שוכבים במיטתם ריצ'רד שולף בטעות מטבע עדכני משנת 1979 ובמהרה חוזר להווה.

ריצ'רד נשאר שבור לב ונופל לתרדמת. ארתור מגלה אותו ומזעיק עזרה, אך ריצ'רד מת ומצטרף לאליז במעין גן עדן שמיימי שלאחר המוות.

מהלך הצילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם באי מקינאק במדינת מישיגן. צוות ההפקה של הסרט נתקל בבעיות רבות בשל איסור חמור להכניס כלי רכב לאזור זה, שכן התנועה באי זה מאושרת רק על ידי סוסים או עגלות. כריסטופר ריב היה אלרגי לסוסים וסבל רבות בזמן צילומי הסרט. בספרו "עדיין אני" נזכר ריב בתקופת הצילומים בחיבה רבה: "מיקום צילומי "היכן-שהוא בזמן" כישף את כולם לחלוטין. העולם האימתי התמוסס ונעלם ככל שהתפתח הסיפור והתוודענו לאחד המקומות הקסומים ביותר על כדור הארץ. נדירות יצא לי לעבוד על סטים כה רגועים והרמונים. אפילו חמומי-הדם של שיקגו נכנעו לפלאי המקום ולאטמוספירה הקסומה."

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים ב-3 באוקטובר 1980 וקיבל ביקורות די חיוביות. מאוחר יותר היו הביקורות נוקבות, בייחוד עקב משחקו של ריב. ביקורת אחת ציינה כי ריב נראה כמו מישהו שבלע בלון הליום, בעוד אחרת ציינה כי הוא היה מגושם ואנימטורי מדי בשביל תפקיד זה. ההקרנות המסחריות של הסרט היו מועטות, יחסית.

במרוצת השנים, לעומת זאת, הסרט קיבל תחייה מחודשת כאשר החלו להפיצו בחנויות הווידאו ובערוצי הטלוויזיה. בשנת 1990, כ- 10 שנים לאחר הקרנת הבכורה של סרט זה, הקים ביל שפרד את אגודת INSITE (the International Network of "Somewhere in Time" Enthusiasts) כתגובה לעניין המחודש שלפתע התגלה בקרב המעריצים. אגודה זו מפיצה עיתון-רבעוני ואף מקיימת כנסים שנתיים באי מקינאק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]