מתחם שידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתחם שידור הוא טווח הכתובות ברשת מחשבים בו יכול מחשב אחד לתקשר עם אחר על פי הכתובת הפיזית שלו בלבד. באופן שקול, מתחם שידור הוא הסגור של מתחמי ההתנגשות ברשת.

כל מחשב (או ליתר דיוק כרטיס התקשורת שלו), שומע את כל התשדורות שנמצאות במתחם ההתנגשות שהוא חבר בו. מאחר שתשדורות כאלו יכולות להגיע ממתחמי התנגשות אחרים, מפשטים ואומרים שכל מחשב שומע את כל התשדורות במתחם השידור. הציפיה היא שיתקים שיתוף פעולה, כך שכל אחד מהמחשבים לא יתייחס לתשדורות שמיועדות לכתובת פיזית שאינה שלו. צורת תקשורת זו איננה יעילה כי המחשבים שומעים תשדורות רבות שלא מיועדות להם. בעיה מרכזית נוספת היא האפשרות של כל אחד מהמחשבים להפר את שיתוף הפעולה המצופה. ולהאזין, ואף להגיב, לתשדורות שאינן מיועדות אליו. יתרונה הוא בפרישה הפשוטה שלה, בגלל שנדרש תווך יחיד.

על מנת לטפל בבעית חוסר היעילות משתמשים לרוב ברכיבי רשת מסוג של נתבים ומתגים, המאפשרים לפצל את הרשת למתחמי התנגשות נוספים. הצפנה עשויה למנוע ממחשב להבין את המשמעות של תשדורות שאינו יודע לפענח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]