לדלג לתוכן

מתירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מתירוּת[1] או אדמיטנסאנגלית: Admittance) הוא גודל הופכי לעכבה חשמלית (impedance – אימפדנס). מושג המתירות מהווה הכללה של המוליכות החשמלית של נגד עבור מעגלי AC ועבור רכיבים נוספים כמו קבל וסליל. המתירות יכולה להיות מספר מרוכב, ונמדדת ב-SI ביחידות של סימנס (S). לעיתים משתמשים ביחידה השקולה מהוא () ששמה וסימונה הם ההיפוך של יחידת ההתנגדות אוהם.

המתירות של רכיב במעגל מוגדרת כיחס בין פאזור הזרם העובר דרך הרכיב לפאזור המתח הנופל על הרכיב:

הגדרה שקולה היא שהמתירות היא ההופכית של העכבה :

עבור עכבה נתונה המתירות תהיה:

המתירות היא גודל מרוכב במקרה הכללי, ולכן מסמנים את החלק הממשי שלה על ידי האות (המוליכות), ואת החלק המדומה שלה על ידי האות (הסוספטנס), כלומר:

הערך המוחלט של המתירות נתון על ידי:

במקרה של העכבה מתקיים:

כאשר הוא החלק הממשי של , ו- הוא החלק המדומה של

מתירות של רכיבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור נגד:

עבור קבל:

עבור סליל:

חיבור מתירויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש דמיון רב בין חיבור מתירויות לחיבור מוליכויות, פרט לעובדה שבחיבור מתירויות יש לטפל במספרים מרוכבים. חיבור מתירויות הוא הפוך מחיבור עכבות:

חיבור בטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור מתירויות בטור שקול לחיבור עכבות במקביל:

המתירות המתקבלת היא:
כאשר:

חיבור במקביל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור מתירויות במקביל שקול לחיבור עכבות בטור:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]