נובוס הומו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוֹבוּס הוֹמוֹ (לטינית, novus homo, איש חדש) הוא כינוי מתקופת רומא העתיקה שהתייחס לאדם הראשון ממשפחה מסוימת ששרת בסנאט הרומי או הראשון שנבחר למשרת קונסול. מתחילה, הייתה החברות בסנאט והקונסולות מוגבלת לבני מעמד הפטריקים ואסורה על הפלבאים. כאשר זכו הפלבאים ובני מעמד הפרשים (המעמד השני בחשיבותו) בזכות למשרות אלו, כולם נחשבו באופן טבעי נוֹבִי הוֹמִינֶס. עם הזמן, כאשר המשפחות הפלבאיות החשובות ביצרו את מעמדן בסנאט הפכו אנשים חדשים למחזה נדיר ביותר. בתקופת המלחמה הפונית הראשונה הייתה זו כבר תופעה מעוררת התפעלות עבור הרומים כאשר שני אנשים חדשים נבחרו שנה אחרי שנה (גאיוס פונדניוס פונדולוס בשנת 243 לפנה"ס וגאיוס לוטאטיוס קאטולוס בשנת 242 לפנה"ס). ברגע ש"נובוס הומו" נבחר למשרת הקונסול, נכנסה באופן אוטומטי משפחתו לרשימת בני המשפחות "הנודעות", קרי לתוך האצולה הרומית.

בשלהי תקופת הרפובליקה נשחקה ההבחנה בין המעמדות. הקונסולים הפכו לאליטה חדשה והאצולה הייתה אריסטוקרטיה מלאכותית שהמציאו הפלבאים בסנאט כדי לשחוק את ההבחנה בין פטריקים ופלבאים. האצילים היו קבוצה של משפחות ממוצא כלשהו, פטריקי או פלבאי, שמהם יצא קונסול.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.