נוזל חוץ-תאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נוזל חוץ תאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוזל חוץ-תאי
שיוך נוזלי הגוף
מזהים
מזהה MeSH D045604 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0015349 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נוזל חוץ-תאי הוא שם כולל לכל הנוזלים והתמיסות שמחוץ לתא. הנוזל הנותר נקרא נוזל תוך-תאי או ציטופלזמה.

בחלק מבעלי-החיים, כולל ביונקים, מחולק הנוזל החוץ-תאי לשני חלקים עיקריים: נוזל בין-תאי ופלזמה. הנוזל החוץ-תאי מכיל גם נוזל רקמתי (נוזל הממוקם בתוך הרקמה ומחוץ לתאים), המהווה רק כ-2.5% מתוכו.

באדם, ריכוז הגלוקוז הנשמר בגוף בריא על ידי הומאוסטזיס הוא 5 מילי-מולר (5mM).

דרגת החומציות (pH) של הנוזל החוץ-תאי בגוף בריא נשמרת על ידי בופרים, והיא 7.4.

הכמות של הנוזל החוץ-תאי באדם בוגר נעה בסביבות ה 15 ליטרים (מתוכם 12 ליטרים של נוזל בין תאי ו3 ליטרים של פלזמה).

המרכיבים של הנוזל החוץ-תאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטיונים מרכזיים: נתרן (Na+) אשלגן (K+) וסידן (Ca+2).
אניונים מרכזיים: כלור (Cl-) וביקרבונט (HCO3-). ישנם פחות פרוטאינים בנוזל החוץ-תאי מאשר בנוזל התוך-תאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוזל חוץ-תאי בוויקישיתוף
Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.