פלזמה (דם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פלזמה
נסיוב ותאי דם מופרדים על ידי צנטריפוגה
נסיוב ותאי דם מופרדים על ידי צנטריפוגה
שיוך נוזל חוץ-תאי, חומר אורגניזמי
מזהים
FMA 62970 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010949 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0032105 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלזמה היא נוזל שקוף בגון צהבהב הזורם בכלי הדם של בעלי חוליות. הפלזמה מהווה כ-55% מנפח הדם ומכילה בעיקר מים המהווים כתשעים אחוז מהרכבה, וכן חלבונים שונים כגון: גלובולין, אלבומין, ופיברינוגן, מלחים כגון: סידן, זרחן, נתרן, אשלגן וחמרים רבים אחרים שנמצאים בשיווי משקל עם תכולתם ברקמות השונות. הפלזמה מכילה את תאי הדם ומאפשרת את תנועתם בכלי הדם. כיוון שדם שבא במגע עם האוויר נקרש, הנוזל שמתקבל בדגימת דם (ללא תוספת חמרים מונעי קרישה) יהיה שונה מהפלזמה, הוא לא יכיל גורמי קרישה שנוצלו ליצירת הקריש. נוזל זה נקרא נסיוב או סרום.

הרכב הפלזמה מאפשר מעבר טסיות דם המהוות חלק ממנגנון קרישת הדם, תאי דם אדומים המובילים חמצן, תאי דם לבנים של מערכת החיסון, הורמונים, אנזימים, ליפופרוטאינים, חומצות אמינו וסוכרים הדרושים לתפקוד יעיל של הגוף וכן רכיבים נוספים כמו חומרי מזון החיוניים לתחזוקת תאי הגוף. כמו כן מאפשר נוזל הפלזמה הוצאה וסילוק פסולת אל מחוץ לגוף. כאשר מסרכזים דם במבחנה, ניתן לראות שנוצרו שלוש שכבות. החומר העליון הוא נוזל הפלזמה, השכבה הדקה שמתחתיו אלו הן כדוריות דם לבנות ולמטה נמצא נוזל אדום אלו הן כדוריות הדם האדומות.

שימוש בפלזמה ובנסיוב במעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטרות של בדיקות דם, הפלזמה מבודדת משאר הדם. על מנת למנוע קרישה, חומר נוגד קרישה כגון ציטרט או הפרין מוסף לדם מיד אחרי הנטילה. לאחר מכן מתבצעת הפרדה של הדם מתאי הדם על ידי צנטריפוגה והפלזמה יכולה להיות מוקפאת לצורכי שימוש. הפלזמה יכולה להישמר בהקפאה לתקופת זמן כמעט בלתי מוגבלת.

לצורכי רוב הבדיקות ניתן להשתמש הן בפלזמה והן בנסיוב. ניתן לבודד נסיוב על ידי הקרשת הדם טרם השימוש בצנטריפוגה. הנסיוב מועדף בדרך כלל כאשר גורמי הקרישה יכולים להטות את תוצאות הבדיקה. בבדיקות המשתמשות באלקטרופורזה, למשל, שימוש בפלזמה יכול להוביל להופעת "פס" נוסף בג'ל, אשר ניתן לזהות אותו בטעות כפאראפרוטאין. בדיקות קרישה כגון (INR או APTT), לעומת זאת, דורשות שימור של כל גורמי הקרישה בדם, ולכן אינן יכולות להתבצע על נסיוב.

התפקיד העיקרי של הפלזמה הוא להעביר מזון לכל תאי הגוף (להעביר חמצן).

מרכיביה של הפלזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומרים ריכוז בפלזמה
מים 90%-92% מנפח הפלזמה
חלבונים שונים 7%-9% מנפח הפלזמה
מינרלים (יוני אשלגן, סידן, כלוריד, מגנזיום, נחושת, יונים של חומצה פחמתית, חומצה זרחתית ואחרים) סך הכל 0.9% מנפח הפלזמה

לכל מינרל ריכוז שונה, הנשמר בקביעות בפלזמה.

גלוקוז 80-120 מ"ג לכל 100 מ"ל
חומצות אמיניות, שומנים ריכוז משתנה לפי זמני ארוחות וקצב חילוף החומרים
שתנן - תוצר פירוק חלבונים 0.03% מנפח הפלזמה
הורמונים ריכוזים משתנים זעירים מאוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]