הצגת המקור של הדף "נורווגיה"

{{מדינה
| שם = נורווגיה
| מדינה = ממלכת נורווגיה
| שם בשפת המקור = Kongeriket Norge{{ש}}Kongeriket Noreg
| מוטו לאומי = הכול בשביל נורווגיה
| המנון = [[המנון נורווגיה|הו, נאהב ארץ זו]]
| קובץ המנון = Norway (National Anthem).ogg
| יבשת = [[אירופה]]
| שפה רשמית = [[נורווגית]]{{הערה|1=וגם [[סאמי]] במספר רשויות מקומיות.}}
| עיר בירה = [[אוסלו]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|59|56|N|10|41|E|display=inline|type:city}}
| העיר הגדולה ביותר = [[אוסלו]]
| משטר = [[מונרכיה חוקתית]]
| הקמה = היפרדות מ[[שוודיה]]
| אירועי הקמה = - הכרזה {{ש}} - הכרה
| תאריכי הקמה = [[7 ביוני]] [[1905]] {{ש}} [[26 באוקטובר]] 1905
| אחוז מים = 5%
| מטבע = [[כתר נורווגי]]
| סימון מטבע = NOK
| אזור זמן = +1
| סיומת אינטרנט = no
| קידומת טלפון = 47
| ישות קודמת = {{דגל|האיחוד השוודי-נורווגי||+}}
| מפה = {{מפת איתור/אירופה|מדינה=נורווגיה}}
| מפה נוספת = '''מפת נורווגיה היבשתית'''{{מפת מיקום|מדינה=נורווגיה|שם=נורווגיה|אורך=4.1|רוחב=71.5|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}{{ש}}'''איי סבאלברד צפונית לאירופה'''{{מפת איתור/סבאלברד|מדינה=סבאלברד}}
| דגל = Flag of Norway.svg
| סמל = Royal coat of arms of Norway.svg
| שם ראש הרשות המושלת = [[יונס גר סטיורה]]
}}
[[קובץ:Lake Bondhus Norway 2862.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אגם בונדהוס ב[[הפארק הלאומי פלוגפונה|פארק הלאומי פלוגפונה]]]]
[[קובץ:GeirangerFjord.jpg|שמאל|ממוזער|275px|נורווגיה מוכרת ב[[פיורד]]ים המרהיבים שלה. בתמונה [[ייראנגרפיורד]], שיחד עם [[נרייפיורד]] הם [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].]]
[[קובץ:Andelasnes.jpg|שמאל|250px|פיורד רומסדלס, והעיירה [[אונדלסנס]]|ממוזער]]
[[קובץ:Flaggborg_17mai.jpg|ממוזער|275px|נורווגים ביום החוקה, 17 במאי 2005]]
[[קובץ:Storting Spring 2016.JPG|שמאל|ממוזער|275px|ה[[פרלמנט]] הנורווגי – הסטורטינג, ב[[אוסלו]]]]
'''נורווגיה'''{{הערה|נכתב גם {{ללא החלפה|נורבגיה}}}} (נקראת רשמית '''ממלכת נורווגיה'''; ב[[נורווגית]]: '''Kongeriket Norge''' ב[[נורווגית ספרותית]]; '''Kongeriket Noreg''' ב[[נורווגית חדשה]]) היא [[מדינה]] [[סקנדינבים|נורדית]] ב[[סקנדינביה]] שב[[צפון-מערב אירופה]]. לנורווגיה צורה מוארכת ו[[קו חוף]] נרחב לאורך [[האוקיינוס האטלנטי]] הכולל את ה[[פיורד]]ים המפורסמים שלה. היא גובלת ב[[שוודיה]], [[רוסיה]] ו[[פינלנד]]. היא חברה מייסדת של [[המועצה הנורדית]] ושל ברית [[נאט"ו]].

נורווגיה היא מדינה [[מודרניות|מודרנית]] [[תעשייה|מתועשת]] וכשכנותיה היא מובילה [[שוק חופשי]] המלווה במדיניות [[רווחה]] נדיבה, לצד מעורבות ב[[יחסים בין-לאומיים]] ובדגש על נושאי [[זכויות האדם]] ו[[הגנת הטבע והסביבה]]. [[יוקר המחיה]] בה הוא מהגבוהים בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת [[2011]] הגיעו [[עיר בירה|עיר הבירה]] [[אוסלו]] ועיר ה[[נפט]] [[סטוונגר]], למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשת [[אירופה]]. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשת [[תרבות]]ית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט ה[[סאמים|סאמי]] המתגורר בעיקר בצפון המדינה.

על פי ה[[אטימולוגיה]] המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge) היא "הנתיב הצפוני" (Nor = צפוני, gen = דרך).

== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של נורווגיה}}

עדויות לנוכחות בני [[אדם]] בנורווגיה תוארכו לסביבות שנת [[8,000 לפנה"ס]]. מאותה תקופה התגלו עדויות של [[כלי אבן]], כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת ה[[צייד]]ים של הנורווגים הקדמונים. בסביבות [[3,000 לפנה"ס]] החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק ב[[חקלאות]], כחלק מ[[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]].

התקופה ה[[ויקינגים|וויקינגית]] (מ[[המאה ה-9|המאה ה־9]] עד ל[[המאה ה-11|מאה ה־11]]) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורווגים פשטו על שטחים נרחבים ב[[מערב אירופה]], הם הקימו קשרי סחר נרחבים ו[[התיישבות|התיישבו]] בחלק מן האזורים שאליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורווגיה מחולקת למספר רב של [[מונרכיה|ממלכות]] קטנות. במשך למעלה מ־200 שנים נמשך [[ממלכת נורווגיה (872–1397)|תהליך האיחוד של נורווגיה]]. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של [[אוסלו]], מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד שנת [[1060]] נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.

במהלך [[המאה ה-14|המאה ה־14]] קטנה ה[[אוכלוסייה]] בנורווגיה בשל [[המגפה השחורה]] ובעיות [[אקלים|אקלימיות]], וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב ה[[כלכלה|כלכלי]] באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי [[אצולה|אצילים]] [[דנים]] ו[[גרמניה|גרמנים]] שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורווגיה, דנמרק ו[[שוודיה]] – [[איחוד קאלמאר]] – החל מ־[[1450]]. האיחוד עוגן בחתימת המדינות על [[אמנה (הסכם)|אמנה]]. תקופה זו תוארה באופן [[לאומיות|לאומי]]־[[רומנטיקה|רומנטי]] כ"ליל 400 השנים". ב־[[1521]] פרשה שוודיה מהאיחוד אולם נורווגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.

לאחר ש[[דנמרק-נורווגיה|דנמרק־נורווגיה]] תמכה ב[[נפוליאון]] בתקופת [[המלחמות הנפוליאוניות]], נמסרה נורווגיה ל[[מלך שוודיה]] שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של [[צרפת]], ולהרוויח את נורווגיה כשלל נוסף. בינואר [[1814]] נכנעה דנמרק ללחצי השוודים ומסרה לידיהם את נורווגיה. בזמן שהצבא השוודי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורווגיה [[חוקת נורווגיה|חוקה]], הכריזה על [[עצמאות]] ובחרה לעצמה מלך ב־[[17 במאי]] 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שוודיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח [[צבא]] לנורווגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורווגיה ושוודיה אוחדו באיחוד הקרוי לעיתים [[האיחוד השוודי-נורווגי|שוודיה־נורווגיה]]. למרות האיחוד זכתה נורווגיה למידת מה של [[אוטונומיה]].

===המאות ה־20 וה־21===
בשנת [[1905]] החל משבר עם [[שוודיה]] וממשלת [[כריסטיאן מיכלסן]] התפטרה. בהמשך בוטל האיחוד בין הממלכות, ושוודיה הכירה בעצמאות נורווגיה. [[ממשלת נורווגיה]] הציעה את כתר נורווגיה ל[[נסיך]] הדני קרל. לאחר [[משאל עם]] שאישר את ה[[מונרכיה]], בחר ה[[פרלמנט]] בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו ל[[הוקון השביעי]] (Haakon VII) על שם מלכי נורווגיה העצמאית של [[ימי הביניים]].

נורווגיה הייתה [[מדינה נייטרלית|נייטרלית]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] [[המערכה בנורווגיה|פלשו לנורווגיה]] כוחות [[גרמניה הנאצית]] ב־[[9 באפריל]] [[1940]]. ההתנגדות בנורווגיה נמשכה כחודשיים וה[[כיבוש]] הנאצי הושלם ב־[[10 ביוני]]. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] (בריטניה). הגרמנים הקימו [[ממשלת בובות]] תחת הנהגתו של [[וידקון קוויזלינג]]. הכיבוש הסתיים עם כניעת הגרמנים בנורווגיה, ב־[[8 במאי]] [[1945]]. הכיבוש ה[[נאציזם|נאצי]] של נורווגיה הפך את הנורווגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות.

נורווגיה הייתה בין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות (1945) ובין המדינות שחתמו על אמנת [[נאט"ו]] ב-1949, אך היא אינה חברה ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], לאחר שפעמיים (בשנים [[1972]] ו־[[1994]]) נדחתה הצעה זו ב[[משאל עם]] בפער קטן.

לקראת סוף [[שנות השישים של המאה העשרים]] התגלו מאגרי [[נפט]] ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]], ונורווגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ב[[רמת חיים|רמת החיים]]. העלייה התבטאה בשיפור מערכות ה[[חינוך]] וה[[רווחה]], והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותים [[רפואה|רפואיים]] וחינוך גבוה חינם.{{הערה|{{הארץ|אמיר ברנע|נורווגיה גילתה אוצר, והכסף באוסלו נשפך מכל עבר|00000183-3c07-dbd6-a1bb-3e9f21870000|15 בספטמבר 2022}}}}

ב־[[22 ביולי]] [[2011]] אירעה [[מתקפת הטרור בנורווגיה (2011)|מתקפת טרור בנורווגיה]] שכללה פיצוץ [[מכונית תופת]] בסמוך לקריית הממשלה שהביא למותם של 8 בני אדם ולנזק רב למבנים, ו[[פיגוע ירי]] כשעתיים לאחר מכן, שבו נהרגו כ־69 בני [[נוער]] ועשרות נפצעו ב[[מחנה קיץ]] של [[מפלגת העבודה (נורווגיה)|מפלגת העבודה הנורווגית]].

== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של נורווגיה}}
[[קובץ:The_View_From_Stalheim_Hotel.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|הנוף הנשקף מ[[מלון סטלהיים]] מציג את הצמחייה של [[אתר מורשת עולמית|אתר המורשת העולמית]] [[נרייפיורד]], האופיינית למרחבי ה[[טבע]] של [[נורווגי]]ה]].

שטחה של נורווגיה מונה 385 אלף [[קילומטר רבוע]] כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר).
פני השטח של נורווגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ־20,000 [[קילומטר]] ([[פרדוקס קו החוף|האורך המדויק תלוי במדידה]]). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם [[פיורד]]ים. [[סוגנפיורד]] הוא הפיורד השני באורכו בעולם (204 ק"מ){{הערה|[https://www.worldatlas.com/articles/which-are-the-longest-fjords-in-the-world.html The Longest Fjords In The World]|כיוון=שמאל}} והשני בעומקו. בנורווגיה למעלה מ־400 אלף אגמים, בהם [[אגם הורנינדל]] שהוא העמוק באירופה.

בנוסף לפיורדים משופעת נורווגיה באיים ואיונים רבים. מספר האיים הוא 239,057 ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, מתקבל כי לנורווגיה קו חוף בעל אורך כולל של 100,915 קילומטר (שני באורכו רק לקנדה). נורווגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של [[האוקיינוס האטלנטי]] ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: [[הים הצפוני]] מדרום מערב, [[הים הנורווגי]] ממערב ו[[ים ברנץ]] מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורווגיה הוא [[גלדהפיגן]] (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הקונטיננטלית הוא [[יוסטדאלסבריין]] (Jostedalsbreen).{{הערה|[https://www.visitnorway.com/things-to-do/nature-attractions/glaciers/ Glaciers WITH POWER TO SHAPE THE EARTH]|כיוון=שמאל}} אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באי [[טורגט]] נמצא הר [[טורגהאטן]], הנודע בחור המוזר שבמרכזו.

ה[[אי]]ים הסמוכים, [[סניה (אי)|סניה]], [[סבאלברד|סבאלבּרד]] ו[[יאן מאיין]] מצויים תחת [[ריבונות]]ה ונחשבים כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים [[בובה (אי)|בּוּבֶה]] שבדרום [[האוקיינוס האטלנטי]] וה[[פטר הראשון (אי)|אי פטר הראשון]] שבדרום [[האוקיינוס השקט]] הם שטחי חסות נורווגיים ולא נחשבים כחלק מהמדינה על ידי הקהילה הבין-לאומית. לנורווגיה תביעות [[טריטוריה|טריטוריאליות]] גם בנוגע ל[[ארץ המלכה מוד]] שב[[אנטארקטיקה]].

נורווגיה ידועה בכינוי "ארץ [[שמש חצות|שמש החצות]]", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון ל[[החוג הארקטי|חוג הארקטי]], היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות. בשל מצב ייחודי זה, היישובים הצפוניים של המדינה ובראשם [[טרומסה]] אינם מתנהלים על פי ה[[יממה]] המוכרת בכל העולם אלא על פי זמני עגינת והפלגת המעבורות.

ה[[אקלים]] הנורווגי מגוון ומתחלק לכמה סוגים:
#אקלים ממוזג אוקייני – במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת [[זרם הגולף]].
#האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ומתחלק בין האקלים היבשתי לח בעיקר בדרום.
#האקלים הסובארקטי ברוב חלקיה הפנימיים.
#ובאזורים צפוניים וגבוהים הוא אף הופך ל[[אקלים ארקטי]].

הודות לאקלים ולטופוגרפיה שלה נמצאים בנורווגיה מספר רב של [[בית גידול|בתי גידול]], ובה ובסביבתה הימית חיים כ־60,000 מינים. הטורף הגדול ביותר במי נורווגיה הוא [[ראשתן גדול-ראש]], ובסביבתה חי גם ה[[כריש ענק|כריש הענק]]. הטורף הגדול ביותר על פני היבשה בנורווגיה הוא [[דוב קוטב|דוב הקוטב]] או בגבולות נורווגיה היבשתית ה[[דוב חום|דוב החום]].

== פוליטיקה וממשל ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[יחסי ישראל–נורווגיה]], [[המועצה הנורדית]]}}

נורווגיה היא [[מונרכיה חוקתית]] בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי ה[[המלוכה הנורווגית|מלך]] הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, ה[[חוקת נורווגיה|חוקה]] של [[1814]] מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (ה[[ממשלה]]) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את [[ראש ממשלת נורווגיה|ראש הממשלה]] וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז [[1884]], השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת ה[[פרלמנט]], דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.

השיטה הפרלמנטרית הנורווגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא ה[[סטורטינג]] (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 15<ref name="fylker">{{Cite web|url=https://www.regjeringen.no/no/tema/kommuner-og-regioner/kommunestruktur/fylkesinndelingen-fra-2024/id2922222/|title=Fylkesinndelingen fra 2024  |publisher=Regjeringen|date=2022-07-05|accessdate=2024-03-01|language=no}}</ref> המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורווגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורווגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת ה[[פרלמנט]] במהלכיה (כנהוג ב[[דמוקרטיה פרלמנטרית]]). עד שנת 2009 חולק הסטורטינג לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים. בבחירות שנערכו בשנת [[2021]] המפלגה הגדולה ביותר [[מפלגת העבודה (נורווגיה)|מפלגת העבודה]] זכתה ב־48 מושבים. [[המפלגה האדומה של נורווגיה]] הגדילה את מספר מושביה מ־1 ל־8.

מערכת המשפט הנורווגית כוללת את [[בית המשפט העליון של נורווגיה|בית המשפט העליון]], ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 15 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.

===חלוקה מינהלית===
{{הפניה לערך מורחב|מחוזות נורווגיה}}
נורווגיה מחולקת ל־18 [[מחוז]]ות, והבירה [[אוסלו]] נחשבת הן כמחוז והן כנפה.
{| border="1" cellspacing="0" style="border-collapse:collapse;" class="wikitable sortable"
|-
!#!! סמל !! שם המחוז !! בירה !! שם בשפת המקור !! אוכלוסייה{{ש}}נכון לשנת 2016 !! שטח בקמ"ר
|-
|1
|[[קובץ:Østfold våpen.svg|18px]]
|[[אסטפול]]
|[[סארפסבורג]]
|Østfold
|290,400
|4,183
|-
|2
|[[קובץ:Akershus våpen.svg|18px]]
|[[אקרסהוס]]
|[[אוסלו]]
|Akershus
|596,700
|4,917
|-
|3
|[[קובץ:Oslo komm.svg|18px|]]
|[[אוסלו]]
|[[אוסלו]]
|Oslo
|661,000
|454
|-
|4
|[[קובץ:Hedmark våpen.svg|18px|]]
|[[הדמרק|הֵדמרק]]
|[[האמאר]]
|Hedmark
|195,400
|27,388
|-
|5
|[[קובץ:Oppland våpen.svg|18px|]]
|[[אופלנד (נורווגיה)|אופלנד]]
|[[לילהאמר]]
|Oppland
|188,900
|25,191
|-
|6
|[[קובץ:Buskerud våpen.svg|18px|]]
|[[בוסקרוד]]
|[[דראמן]]
|Buskerud
|278,000
|14,927
|-
|7
|[[קובץ:Vestfold våpen.svg|18px|]]
|[[וסטפול]]
|[[טונסברג|טנסברג]]
|Vestfold
|245,200
|2,216
|-
|8
|[[קובץ:Telemark våpen.svg|18px|]]
|[[טלמרק]]
|[[סקיאן]]
|Telemark
|172,500
|15,313
|-
|9
|[[קובץ:Aust-Agder våpen.svg|18px|]]
|[[מזרח אגדר]]
|[[ארנדל]]
|Aust-Agder
|115,900
|9,212
|-
|10
|[[קובץ:Vest-Agder våpen.svg|18px|]]
|[[מערב אגדר]]
|[[קריסטיאנסנד]]
|Vest-Agder
|182,900
|7,281
|-
|11
|[[קובץ:Rogaland våpen.svg|18px|]]
|[[רוגלנד]]
|[[סטוונגר]]
|Rogaland
|470,900
|9,326
|-
|12
|[[קובץ:Hordaland_våpen.svg|18px|]]
|[[הורדלנד]]
|[[ברגן]]
|Hordaland
|517,600
|15,634
|-
|13
|[[קובץ:Sogn og Fjordane våpen.svg|18px|]]
|[[סון או פיורנה]]
|[[לייקנגר]]
|Sogn og Fjordane
|109,600
|18,619
|-
|14
|[[קובץ:Møre og Romsdal våpen.svg|18px|]]
|[[מרה ורומסדל]]
|[[מולדה (עיר)|מולדה]]
|Møre og Romsdal
|265,200
|15,104
|-
|15
|[[קובץ:Nordland_våpen.svg|18px|]]
|[[נורדלנד]]
|[[בודו (עיר)|בודו]]
|Nordland fylke
|243,335
|38,456
|-
|16
|[[קובץ:Troms_våpen.svg|18px|]]
|[[טרומס]]
|[[טרומסה]]
|Troms
|161,800
|25,877
|-
|17
|[[קובץ:Finnmark_våpen.svg|18px|]]
|[[פינמרק]]
|[[וודסו]]
|Finnmárkku
|75,200
|48,618
|-
|18
|[[קובץ:Trøndelag våpen.svg|18px|]]
|[[טרנדלג]]
|[[סטיינקייר]]
|Trøndelag
|418,500
|41,260
|}

=== יחסים עם ישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל–נורווגיה}}
נורווגיה תמכה ב[[ישראל]] בעקביות מאז הצבעת [[כ"ט בנובמבר]] ב[[או"ם]] בשנת [[1947]]. ב־[[1961]] הוקמה בתל אביב שגרירות נורווגית. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות. יחסי המדינות נפגעו בעקבות [[מבצע זעם האל#פרשת לילהאמר|פרשת לילהאמר]] ב־[[1973]], בה התנקשו סוכני [[המוסד|מוסד]] [[ישראלים]] בחייו של [[מלצר]] מקומי שטעו בזיהויו. באופן כללי, תדמיתה של ישראל בנורווגיה הייתה חיובית עד פרוץ [[האינתיפאדה הראשונה]], אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו בתדמית הישראלית. בשנות ה־90 לקחו דיפלומטים נורווגים, [[מונה יול]] ובעלה [[טריה לארסן]] יחד עם שר החוץ הנורווגי [[יוהאן יורגן הולסט]], חלק ב[[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]]. הללו תיווכו בין ישראל לנציגי [[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]], למה שהתפתח ל[[הסכמי אוסלו|הסכם אוסלו]] אשר נחתם ב[[אוסלו]] בסוף [[1993]]. אי הגעה להסדר קבע, יחד עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]], העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר עם גידול אוכלוסיית המהגרים ה[[אסלאם|מוסלמים]] במדינה. בשנת [[2004]] ספינות סוחר ישראליות אף נתקלו בהתנגדות לפריקת מטענן ב[[נמל אוסלו]]. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורווגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימה [[אנטישמיות|אנטישמית]]. כנגד תופעה זו פועל הארגון "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA).{{הערה|[https://antisemittisme-forogna.no/ Antisemittisme-forogna.no]|כיוון=שמאל}}

== צבא וביטחון ==
{{ערך מורחב|הכוחות המזוינים של נורווגיה}}
נורווגיה נמנית עם מייסדות ברית [[נאט"ו]] ב־[[1949]]. בנורווגיה מופעל חוק [[גיוס חובה]] שבמסגרתו על גברים (6–12 חודשים) ונשים לשרת ב[[הכוחות המזוינים של נורווגיה|צבא]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=צוות רויטרס|כותרת=Norway becomes first NATO country to draft women into military|כתובת=https://www.reuters.com/article/us-norway-women-conscription-idUSBRE95D0NB20130614|תאריך=5 במאי 2013|שפה=אנגלית}}}}

== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת נורווגיה}}

הכלכלה הנורווגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות [[סקנדינביה]], היא [[כלכלה]] המבוססת על תפיסה סוציאל-דמוקרטית, לפיה יש לשלב את מודל [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה הסקנדינבית]], בכלכלת [[שוק חופשי|שוק]] ומעורבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה [[תאגיד]]ים ממשלתיים. נורווגיה עשירה ב[[משאב טבע|משאבים טבעיים]] כגון: [[נפט]], [[אנרגיה הידרואלקטרית|כוח הידרואלקטרי]], דגה, [[עץ (חומר גלם)|עץ]] ו[[מינרל]]ים.

במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60 של המאה ה־20]] החלו להתגלות מאגרי נפט ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]] בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורווגיה. הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורווגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורווגיה אינה חברה ב[[אופ"ק]].

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורווגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

על אף רמת החיים הגבוהה בנורווגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורווגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב־114 מיליארד [[דולר אמריקני]], וכן הוקמה [[קרן השקעות ריבונית]] אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורווגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב־[[1972]] וב־[[1994]]. נורווגיה חברה ב[[איגוד הסחר החופשי האירופי]] (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת [[1960]]. רוב מדינות האיגוד, ונורווגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "[[האזור הכלכלי האירופי]]" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, [[סחורות]], שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.

עיקר סחר החוץ של נורווגיה מתבצע עם מדינות [[האיחוד האירופי]].

על פי נתוני 2022 סך כל היצוא של נורווגיה עמד על 285 מיליארד דולר, 154 מהם (54%) [[גז פחמימני מעובה|גז פחממני מעובה]] (גפ"מ), ו-59 מיליארד נפט גולמי. המוצר הבא ברשימה הוא דגים טריים (9 מיליארד דולר). סך כל היבוא של נורווגיה עומד על 106 מיליארד, כשבראש הרשימה מכוניות (7%). נורווגיה היא היצואנית הגדולה בעולם של שמן דגים (563 מיליון דולר) ושל ספינות דיג (160 מיליון דולר). שותפות הסחר המרכזיות הן גרמניה, בריטניה, צרפת, שוודיה, סין דנמרק והולנד.

== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|נורווגים}}
אוכלוסיית נורווגיה מונה 5.4 מיליון (נכון ל־2022) איש וגידול האוכלוסייה עומד על 0.8% לשנה. שיעור הילודה הוא, בדומה לארצות רווחה אחרות, כ־1.8 צאצאים לאישה.{{הערה|1=http://worldpopulationreview.com/countries/total-fertility-rate/ נתוני פוריות 2019}}

רוב תושבי המדינה הם נורווגים אתניים. ה[[מיעוטים]] בצפון הם ה[[סאמים]] או הקוון (Quen). מאז תחילת [[המאה ה־21]] אחראית ה[[הגירה]] למעלה ממחצית מגידול האוכלוסין, כש־12.2% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל־[[2010]]): כ־5.7% ממוצא אירופי, כ־4.3% ממוצא אסיאתי (בעיקר מ[[פקיסטן]], [[עיראק]] ו[[טורקיה]]) ו־5.5% ממוצא [[אפריקה|אפריקני]]. הגידול במספר המהגרים גרם למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה.

נכון ל־2019, כ־68.6% מתושבי נורווגיה חברים בכנסייה ה[[לותרניזם|אוונגלית-לותרנית]] של נורווגיה, שהיא הכנסייה הרשמית של הממלכה. הקתולים מהווים כ־3%, וכנסיות [[נצרות|נוצריות]] אחרות מונות כ־3.8% מתושבי נורווגיה. בין הדתות הלא־נוצריות ה[[אסלאם]] היא הדת הגדולה ביותר (כ־3.4%) ודתות אחרות מונות כ־0.7%. לכ־18.3% [[אי-דת|אין דת]], כולל 1.85% מתושבי נורווגיה שמזדהים כ[[הומניזם חילוני|הומניסטים חילונים]].
{{הערים הגדולות של נורווגיה}}

=== יהדות נורווגיה ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יהדות נורווגיה]], [[שואת יהודי נורווגיה]]}}
בנורווגיה, [[קהילה יהודית]] המונה כ־1,500 יהודים בלבד, המרוכזים ב[[אוסלו]] ו[[טרונדהיים]] (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). המיעוט היהודי השתלב היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בכירות ובולטות במדינה, ביניהם [[ג'ו בנקוב]], שהיה מנהיג [[המפלגה השמרנית (נורווגיה)|המפלגה השמרנית]] ונשיא ה[[סטורטינג]]. בנורווגיה – חל איסור מסיבות [[הומניזם|הומאניות]] על [[שחיטה כשרה]] – ולפי-כך נאלצים בני הקהילה היהודית ל[[יבוא|ייבא]] בשר כשר.

אף על פי שיהודים הגיעו לנורווגיה, ככל הנראה, לפני כ־800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף [[המאה ה־15]]. בשנת [[1687]] גורשו היהודים מנורווגיה, ועד שנת [[1814]] חל איסור על כניסת [[יהדות אשכנז|יהודים אשכנזים]] לנורווגיה, אף על פי של[[יהדות ספרד|יהודים ספרדים]] הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע ב[[חוקה]] החדשה של נורווגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת [[1851]] לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורווגיה. טרם הפלישה הנאצית לנורווגיה היו במדינה כ־1,800 יהודים. 758 יהודים, כולל ה[[רב]] הראשי של יהודי נורווגיה הושמדו ב[[אושוויץ]], ורוב היהודים האחרים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר. נכון ל-2024, מתגוררים בנורווגיה כ-[[יהדות נורווגיה|1,500 יהודים]].

== שפות ==
השפה ה[[נורווגית]] היא [[שפות גרמאניות צפוניות|שפה צפון־גרמאנית]]. תחת האיחוד עם דנמרק, החליפה שפת הכתיבה ה[[דנית]] את הנורווגית אך לאחר התמוססות האיחוד, יצר חוקר השפה איבר אאסן שפת כתיבה נורווגית חדשה שהתבססה על הדיאלקטים הנורווגים.

מאוחר יותר, עברה גם שפת הכתיבה הדנית תהליך של נורווגיזציה. כתוצאה מכך, נורווגיה היא כיום בעלת שתי שפות פורמליות עיקריות: נורווגית בעלת ניב [[נורווגית ספרותית|בוקמול]] המבוססת על שפת הכתיבה הדנית ועל שפת הדיבור הדנית־נורווגית, ונורווגית בעלת ניב [[נורווגית חדשה|נינורשק]] המבוססת על עבודתו של איבר אאסן. בנוסף, קיימת גם תפוצה לסוג נוסף של נורווגית – נורווגית ריקסמול שמהווה וריאציה של בוקמול.

בבתי הספר בנורווגיה ובמוסדות להשכלה גבוהה מתבצעים הלימודים גם בבוקמול וגם בנינורשק.

מרבית תושבי נורווגיה (85%) עושים שימוש בבוקמול בחיי היום יום ושפה זו נפוצה בעיקר בערים הגדולות ואילו נינורשק מדוברת בעיקר באזורים הכפריים.

הדומיננטיות הרבה של הבוקמול בחברה הנורווגית מיוחסת בעיקר לעובדה שזוהי השפה העיקרית שבשימוש אמצעי התקשורת בנורווגיה.

== תרבות ==
התרבות הנורווגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בין-לאומיים. בתחום ה[[אמנות|אמנויות]] הפלסטיות התבלטו ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[גוסטב ויגלנד]] וה[[צייר]] [[אדוורד מונק|אֶדוַורד מונק]], שנולד במחצית השנייה של [[המאה ה־19]], ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל ה[[מלחין]] הנורווגי הנודע [[אדוורד גריג|אדוורד גְריג]]. עם ה[[סופר]]ים המפורסמים של נורווגיה נמנים ה[[מחזאי]] [[הנריק איבסן|הֶנריק איבסֶן]], ה[[משורר]] [[הנריק ארנולד ורגלנד]] ו[[קנוט האמסון]], חתן [[פרס נובל]] ל[[ספרות]] ב־[[1920]]. ב[[מוזיקה]] המודרנית נודעת נורווגיה במוזיקאי ה[[ג'אז]] שלה, כגון ה[[סקסופוניסט]] [[יאן גרברק]], ה[[מתופף]] [[יון כריסטנסן]], ה[[בסיסט]] [[ארילד אנדרסן]] וה[[גיטריסט]] [[טריה ריפדאל]]. הסופר והמחזאי [[יון פוסה]] הוא חתן פרס נובל לספרות ב-2023.

גם להקת הפופ רוק [[א-הא]] היא מנורווגיה.

בנוסף, נחשבת נורווגיה כארץ המקור של הז'אנר המוזיקלי, ה[[בלאק מטאל]].

== ספורט ==
ה[[ספורט בנורווגיה]] הפופולרי ביותר, בדומה למרבית מדינות אירופה והעולם, הוא ה[[כדורגל]].

ענפי ספורט בקטגוריות [[סקי]] ו[[ספורט חורף|חורף]] מאוד פופולריים, ופעמים רבות ספורטאים של נורווגיה בענפים הללו מניבים הצלחות מתמשכות.

== ראו גם ==
* [[המלוכה הנורווגית]]
* [[המועצה הנורדית]]
* [[סקנדינביה]]
* ברית [[נאט"ו]]
* [[יחסי ישראל–נורווגיה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Norge|שם ויקישיתוף=נורווגיה|ויקימסע=נורווגיה|ויקימילון=נורווגיה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.norway.info מידע אודות נורווגיה] – האתר הרשמי (אנגלית)
* [http://norway.co.il/ מידע אודות נורווגיה] – עברית
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה ממוקד|מדינה|norway}}
* [[אליהו בירנבוים]], [http://www.daat.ac.il/he-il/history/yehudi-olami/norvegiya.htm משפחה בצפון הרחוק] – [[מקור ראשון]] – על יהדות נורווגיה – דצמבר 2007
* {{GoTravel||כתבות על מסלולי טיול ויעדי טיול בנורווגיה|579}}
* {{ynet|סוכנויות הידיעות|זוועה בנורווגיה: לפחות 80 הרוגים בטבח באי|4098908|23 ביולי 2011}}
* {{GoTravel|אמיר גור|הפיורדים של נורווגיה - הפלגה בנופים היפים ביותר בעולם|3202}}
* {{וואלה!|ארווין פלר|יפה, קרירה ומשגעת: הארץ שאליה תברחו מהקיץ הישראלי הלוהט|3235669|13 במאי 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554807405171|נורבגיה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}
{{המועצה הנורדית}}
{{הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי}}
{{מונרכיות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:נורווגיה|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אירופה]]
[[קטגוריה:סקנדינביה]]
[[קטגוריה:מדינות החברות במועצת אירופה]]
[[קטגוריה:חברות המועצה הנורדית]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בנאט"ו]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו בשנות ה-870]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1814]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1905]]