נטיף

זקיף ונטיף נפגשים במערת שורק

נָטִיף (סְטָלַקְטִיט) הוא סוג של ספלאותם, עמוד היורד מתקרה של מערה כלפי מטה. נטיפים נמצאים באזורים קרסטיים. מערות בהן יש הרבה נטיפים נקראות מערות נטיפים.

היווצרות הנטיף

מים ממיסים פחמן דו-חמצני (CO₂) ומחלחלים דרך סדק במשטח גיר (סידן פחמתי, CaCO₃) וחודרים לתוכו תוך תגובה בינו לבין המים והפחמן הדו-חמצני ליצירת סידן מימן-פחמתי (Ca(HCO₃)₂) על פי המשוואה הכימית:

$\ \mathrm {CaCO_{3}+H_{2}O+CO_{2}\rightarrow Ca(HCO_{3})_{2}}$

הסידן מימן-פחמתי הנוצר מתמוסס במים ומחלחל איתם דרך הסלע. התמיסה מגיעה לבקע בתקרת המערה ומתרחשת התגובה ההפוכה: סידן מימן פחמתי מתפרק למים, פחמן דו-חמצני וגיר. הפחמן הדו-חמצני משתחרר לאוויר, ומשקע של גיר (אשר אינו מסיס) מצטבר על תקרת המערה. במהלך אלפי שנים מצטברים משקעי הגיר הזעירים לנטיפי גיר ארוכים היורדים מתקרת המערה לעבר תחתיתה.

קצב הגדילה הממוצע של נטיפים הוא 0.13 מ"מ בשנה אך במקרים של מים הזורמים במהירות ועשירים בסידן, פחמה ופחמן דו-חמצני, הקצב יכול להגיע עד ל-3 מ"מ בשנה.

כאשר קצב הטפטוף גדול, הריאקציה מתרחשת לאחר נשירת טיפת המים לקרקע, ולכן משקע הגיר נוצר על רצפת המערה. הצורה הנוצרת מהצטברות של גיר על הרצפה, מול הסדק, נקראת זקיף.

ריכוז גבוה של פחמן דו-חמצני מפר את שיווי המשקל הכימי, וגורם לנוסחה להתהפך - ולהרוס את הנטיפים, וניתן לראות זאת במערות הנתונות לזרם רב של מבקרים (במערת אבשלום בישראל, לדוגמה, ישנה הגבלה על מספר האנשים הרשאים להיכנס בבת אחת).

מאחר שאבק בדרך כלל מכיל כמויות רבות של גיר, נוצרת תופעה נדירה של נטיפים במערות שאינן עשויות מגיר.

חקר נטיפים

חתך רוחב של נטיף

נטיף מורכב משכבות שנוצרו זו מעל זו לאורך זמן, וחתך רוחב שלו מציג תמונה של טבעות גידול, בדומה לטבעות גידול שנתיות בעצים. ניתן לתארך את גיל החומר ממנו בנוי הנטיף באמצעות מדידת רמת ההתפרקות של היסוד הרדיואקטיבי אורניום, הנמצא בריכוזים מזעריים בקלציט (המינרל הנפוץ במערות הקרסטיות), לתוריום. ככל שהיחס בין תוריום 230 לאורניום 234 גבוה יותר, שכבת הגידול עתיקה יותר.

מעובי השכבות בטבעות הגידול ניתן להסיק על משטר הגשמים בעת היווצרותן, כאשר שכבות עבות מעידות על כמות גבוהה ורציפה של משקעים ואילו שכבות דקות עשויות להעיד על תנאי יובש ובצורת. ההרכב האיזוטופי של החמצן בטבעות הגידול מעיד על תנאי האקלים ששררו בזמן היווצרות הנטיף, מקור הגשמים, כמותם והטמפרטורה. מההרכב האיזוטופי של הפחמן בטבעות הגידול ניתן להסיק על סוג הצמחייה שהיה מעל המערה בעת ההיווצרות.

עם זאת, היווצרות נטיפים וזקיפים במערות מושפעת מגורמים נוספים, כגון הכימיה של מי התהום והגיאוגרפיה של האזור, לכן לא ניתן להסיק מתיעוד של מערה אחת על שינויי אקלים. לשם כך יש צורך להצליב ממצאים מכמה שיותר מערות באזור נרחב ככל האפשר ומידע נוסף ממקורות שונים.

נטיפים הם ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל.

סוגים נוספים

נטיפי קרח

נטיפים במערות קרסטיות הם הנפוצים ביותר. עם זאת, נטיפים יכולים להיווצר גם מחומרים אחרים ובמבנים מעשה ידי אדם כגון מכרות או גשרים. נטיפים אלו נוצרים על פי רוב בדרכים כימיות שונות מאשר נטיפים במערות קרסטיות:

• נטיפי בטון - נוצרים כאשר מים מחלחלים דרך סדקים או חורים במבני בטון וממיסים בדרכם מינרלים כגון סידן ומגנזיום.
• נטיפי קרח - נטיפים עונתיים או קבועים, בהתאם לתנאי הסביבה. נוצרים במערות בהן הטמפרטורה נמוכה במיוחד או מתחת לקרח ים.
• נטיפי לבה - נוצרים בצינורות לבה או במערות לבה.

ראו גם

• זקיף
• מערת אבשלום
• מערות שקוציאן
• מערת נטיפים

קישורים חיצוניים

• ynet, אריאל: מערת הנטיפים הסודית, באתר ynet, 25 בינואר 2007
• כתבה בידיעות אחרונות על פגיעה במערת נטיפים. (בפייסבוק של ירוק עכשיו)(הקישור אינו פעיל)
• נטיף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)