נייקלהרפה
.jpg)
נייקלהרפה (משוודית: Nyckelharpa ברבים: Nyckelharpor) הוא כלי קשת. פירוש שמו הוא כינור-קלידים. לכלי מערכת קלידי עץ לאורך צווארו השולטים בגובה הצליל המופק מהמיתרים, בדומה למנגנון הקיים בהארדי גארדי, אך בניגוד להארדי גארדי, מנגנים עליו באמצעות קשת. על פי רוב מנגנים בכלי כשהוא תלוי ברצועה מהכתף.
.jpg)
מקורו ההיסטורי של הכלי אינו ידוע, אך העדויות ההיסטוריות לגביו נפוצות בשוודיה יותר מאשר במקומות אחרים. העדות המוקדמת ביותר לגביו בשוודיה היא מתבליט המתוארך לסביבות שנת 1350 שנמצא בכנסיית קלונגה בגוטלנד. במאה ה-17 הפך הכלי לעממי ופופולרי במחוז אופלנד בשוודיה, והתפשט ברחבי המדינה במאות הבאות, כשבמאה ה-19 כבר הופיע בקונצרטים בסטוקהולם. בתחילת המאה ה-20 הפך לכלי אופיינו לצד הכינור עבור מוזיקה עממית שוודית, ויש הרואים בו כיום את כלי הנגינה הלאומי השוודי. הפריט העתיק ביותר של הכלי ששרד מתוארך לשנת 1526 והוא חלק מאוסף זורן שביישוב מורה.
-
עדות ראשונה על הכלי בתבליט בכנסיית קלונגה בגוטלנד, שוודיה. סביבות שנת 1350 -
תיעוד של הכלי מהפרסקו בפלאצו פובליקו שבסיינה, איטליה, 1408
מלבד שוודיה, תאורים מוקדמים של הכלי נמצאו גם בדנמרק, באיטליה ומקומות נוספים באירופה. העדות המוקדמת ביותר היא בפרסקו מ-1408 של תדאו ברטולו בפאלאצו פובליקו שבסיינה, איטליה, המתאר מלאך מנגן בכינור-קלידים. המונח הגרמני, Schlüsselfidel ("כינור קלידים"), מוזכר בחיבור Theatrum Instrumentorum שנכתב בשנת 1620 על ידי נגן העוגב הגרמני מיכאל פראטוריוס (1571–1621).
בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 פיתח אוגוסט בוהלין את הכלי, הפך אותו לכרומטי ושינה את הקשת לקשת ישרה, כשהוא מעצב את הכלי בצורה יותר כינורית. המלחין, נגן ויוצר של נייקלהרפור אריק סלהלשטורם השתמש בכלי וסייע להגביר את הפופולריות שלו באמצע המאה ה-20. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נרשמה התעוררות מחודשת בפופולריות של הנייקלהרפה, עם אמנים בולטים כמו מרקו אמברוסיני (איטליה וגרמניה), סטור סהלסטרום, פיטר פומה הדלונד ונילס נורדסטרום. המשך השכלול של הכלי תרם גם הוא לעלייה בפופולריות, כאשר בוני כלים כמו ז'אן קלוד קונדי ואנט אוסאן עסקו בפיתוחו.
בשנות ה-90 הוכרה המקלהרפה כאחד הכלים הנלמדים במחלקה למוזיקה עממית של הקולג' המלכותי למוזיקה בסטוקהולם (Kungliga Musikhögskolan). הוא השתלב במספר להקות כמו Väsen, Hedningarna, קבוצת המוזיקה העממית הפינית Hyperborea והלהקות השוודיות של מוזיקת העם Dråm ו-Nordman, ונעשה בו שימוש גם בהקשרים מוזיקליים שאינם סקנדינביים, למשל על ידי הנגנית הספרדית אנה אלקאיד, הזמרת והרב-אינסטרומנטליסטית האנגלית אנה טאם, וסנדרה שמיט מ-Storm Seeker.
