נילי הרניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נילי הרניק
ענף מדעי גאופיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נילי הרניק היא גיאופיזיקאית ישראלית, פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב המתמחה בחקר תבניות זרימה באטמוספירה ומכניקת רצף גיאופיזית, מחקריה עוסקים בין היתר בסירקולציה של טרופוספרה ושל הסטרטוספרה ובגלים ואי יציבות בזרימות גיאופיזיות.[1]

נילי הרניק היא פרופסור במדעי הגיאופיזיקה, בעלת תואר בוגר בגיאופיזיקה, מדעי האטמוספירה והחלל, ודוקטורט במדעי האטמוספירה.

את תוארה בגיאופיזיקה קיבלה פרופ' הרניק באוניברסיטת תל אביב בשנת 1993, ואת הדוקטורט שלה קיבלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 2000[1]

תרומתה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרה של פרופ' הרניק עוסק בשני תחומים עיקריים: תבניות זמירה באטמוספירה ומכניקת רצף גיאופיזית. מחקרה מאוד תאורטי ועוסק בהבנת תהליכים המייצרים תבניות זרימה גליות במערכת של אטמוספירה מפושטת, ואיך הגלים האלו - במרכזם גלי רוסבי (Rosby waves) - משפיעים ומושפעים מהזרימה הממוצעת עליה הם מתפתחים.

חלק ממחקריה עוסקים בהבנה מכניסטית של תהליך הנקרא "אי יציבות ברוקליני" (barcolinic instability). תהליך זה הוא אחד התהליכים המרכזיים באטמוספירה הקשור להיווצרות סופות מזג אוויר. פרופ' הרניק ופרופ' אייל חפץ ביחד הבינו כיצד שתי הגישות המרכזיות להסברת תהליך זה מתחברות ביחד.

חלק אחר ממחקריה של פרופ' הרניק עוסק בגלים פלנטריים שעולים לסטרטוספרה, במחקרה בנושא הזה הראתה פרופ' הרניק שלפעמים הגלים הפלנטריים שעולים לסטרטוספרה מוחזרים כלפי מטה, וההחזרה הזאת שקוראת בתנאים מסוימים מאוד משפיעה על כל הזרימה בסטרטוספירה ואף בטרופוספירה.

מחקרה החשוב ביותר של פרופ' הרניק הוא על ההשפעות של זיהום האוויר על מזג האוויר באמריקה הצפונית. במחקרה פרופ' הרניק הראתה שבאזור הדרום מערבי של אמריקה הצפונית יש כבר תהליך התייבשות משמעותי, והיא משערת שאם ההתייבשות תמשיך, מזג האוויר של האזור יהפוך לכמו בצורת ה"דאסט בואל" (dust bowl) של 1950.[2]

במחקרה פרופ' הרניק השתמשה בתשעה עשר מודלים של מזג האוויר הנמצאים בדיווח ההערכה הרביעי של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי מזג האוויר (IICP), ומצאה שהתחזית שהמודלים מראים עוקבת אחרי תרחיש הפליטה A1B, שאומר שפליטת הפחמן הדו-חמצני תעלה עד שנת 2050, ואחרי שנה זאת פליטת הפחמן הדו-חמצני תתחיל לרדת באיטיות.

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצטיינת דיקן בתואר ראשון, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 1992
  • סיום בהצטיינות תואר ראשון, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 1993
  • מלגת פולברייט ללימודים בארצות הברית, 1993
  • פרס צ'רני ללימודים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, 1993
  • מלגת אלון, 2004

מינויים אקדמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמיתת מחקר, מכון למונט-דוהרטי, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, 2001-2003
  • עמיתת הוראה, מכון למונט-דוהרטי, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, 2003-2004
  • מרצה, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 2004-2008
  • מרצה בכירה, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת תל אביב, 2008-עכשיו
  • מדענית נלוות, מכון למונט-דוהרטי, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, מ-2008 ומתמשך
  • מדענית אורחת, מכון ויצמן, 2013-עכשיו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 נילי הרניק, עמודה של פרופ' נילי הרניק באתר אוניברסיטת תל-אביב, האתר של אוניברסיטת תל-אביב
  2. ^ Richard Seager, Ming fang Ting, Isaac Held, Yochanan Kushnir, Jian Lu, Gabriel Vecchi, Huei-Ping Huang, Nili Harnik, Ants Leetmaa, Ngar-Cheung Lau, Cuihua Li, Jennifer Velez, Naomi Naik, Model Projections of an Imminent Transition to a More Arid Climate in Southwestern North America. (עמ' 1181-1184), Science, ‏25.5.07