ניקולא שובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניקולא שובן
Nicolas Chauvin
לידה 1790
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חייל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקולא שוביןצרפתית: Nicolas Chauvin), חייל אגדתי, שקיומו מוטל בספק, שרת בצבא הראשון של הרפובליקה הצרפתית ולאחר מכן בצבא של נפוליאון בונפרטה. שמו הוא המקור למושג שוביניזם.

שובין התגייס בגיל 18 ושירת בכבוד רב את מדינתו. ידוע כי הוא נפצע 17 פעמים בשירות המדינה וכתוצאה מכך נגרמה לו נכות וכיעור רב. לאות הוקרה על נאמנותו והקרבתו נפוליאון עצמו העניק לו את "חרב הכבוד" ופנסיה של 200 פרנק.

בתקופה שלאחר נפוליאון, ההכרה והכבוד התחלפו בבוז וזלזול. הערכים המקובלים בחברה השתנו, והתשוקה הלאומנית לא הייתה אופנתית עוד. דמותו של שובין הייתה לחיקוי וללעג בכמה הצגות בידור שהועלו בצרפת במספר מקומות בשנת 1831. בהצגות הללו, שבהן הוצג שובין, נטבע המושג שוביניזם כגילוי של לאומניות יתרה.

כדמות היסטורית הוא הפך למיתוס, ויוחסו לו פעולות ומבצעי גבורה אשר לא היו מדויקים. היסטוריונים שונים חקרו חלק מהסיפורים על שובין על ידי השוואות עם מקורות אחרים, חלקם דחו על הסף את מעשיות הגבורה וחלקם הותירו רושם שהוא אכן היה פטריוט גדול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]