שוביניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שוֹבִינִיזְםצרפתית: Chauvinism) הוא שילוב של פטריוטיזם קיצוני ולאומנות, כמו גם אמונה בעליונות או דומיננטיות של קבוצת ההשתייכות של אדם. שוביניסט רואה עצמו כייחודי ומיוחד, בעוד האחרים נחשבים בעיניו חלשים או נחותים. בשימוש השגור בימינו, שוביניזם גברי הוא זלזול בנשים או אפלייתן לרעה, ולעיתים גם בהומוסקסואלים. על פי הסיפור, המונח נגזר משמו של ניקולא שוֹבָן (Chauvin), חייל בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שהיה ידוע בנאמנותו הגבוהה לנפוליאון, תוך שנאת יריביו. שובן הפך לפופולרי בעקבות תיאורו הסאטירי במחזה "העיטור בעל שלושת הצבעים" (La Cocarde Tricolore) של האחים קוניאר (אנ') (Cogniard) מ-1831. בעבר תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בני הלאומים אחרים, אך מאז הופעת הפמיניזם בשנות השישים והשבעים, נוספה לו משמעות של עליונות המבנה המשפחתי הפטריארכלי.

שוביניזם כלאומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמרה "אימפריאליזם, לאומיות, שוביניזם", כתבה חנה ארנדט כי:

"שוביניזם הוא תוצר כמעט טבעי של המושג הלאומי, מכיוון שהוא צץ באופן טבעי מהרעיון הישן של "משימה לאומית" [...]. ניתן לפרש את המשימה של לאום כהבאת ה"אור" לעמים אלה, שמסיבה כלשהי נותרו ללא משימה לאומית. כל עוד הרעיון לא התפתח לאידאולוגיה שוביניסטית ונותר במרחב המעורפל למדי של הגאווה הלאומית או אפילו הלאומנית, תוצאתו הייתה לעתים קרובות תחושת אחריות כלפי עמים נחשלים".

המונח אינו מונח שיפוטי – הוא אינו טוען שהשוביניסט טועה או צודק בהשקפותיו, אלא שאלו אינן מנומקות, נובעות מחוסר הגיון, תוך התעלמות מעובדות אשר עשויות לסתור את תורתו.

שוביניזם כסקסיזם או כגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 המושג שוביניזם מתייחס בראש ובראשונה לסקסיזם, יחס מפלה כלפי נשים, ולגזענות. שוביניזם גברי הוא האמונה בעליונות המין הגברי והצדקת העדפתו על-פני המין הנשי. השימוש הזה כל כך נפוץ, שבדרך כלל קיימת התעלמות מן המשמעויות האחרות והראשוניות של המונח

שוביניזם נשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוביניזם נשי היא האמונה שנשים הן נעלות מוסרית על הגבר ונחשבת כאנטי-פמיניזם

המונח אומץ על ידי מבקרים מסוימים או מהיבטים של פמיניזם - הפמיניסטית מהגל שני בטי פרידן היא דוגמה ראויה לציון. אריאל לוי השתמשה במונח בדומה לבטי ,אך השתמשה בו בכיוון הפוך בספרה ,נשים חזירות שוביניסטיות בו היא מתווכחת על כך שהרבה נשים צעירות בארצות הברית ובעולם בכלל מאמצות את דפוס ההתנהגות של השוביניזם הגברי וסטריאוטיפים מיזוגנים קודמים וישנים יותר.


הסופרת קרן סאלמנסון תיארה את אמונות וערכי השוביניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית בספרה כשכתבה, "פמיניסטיות נשיות מאמינות שגברים לא יכולים להתפתח רגשית מספיק כדי לגדול ולתקשר מהנשמה והלב ,להתייחס לבת זוגתם או לתת לה תוקף".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]