ניקול ביהארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקול ביהארי
Nicole Beharie
לידה 3 בינואר 1985 (בת 39)
וסט פאלם ביץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקול ביהאריאנגלית: Nicole Beharie; נולדה ב-3 בינואר 1985) היא שחקנית אמריקאית. היא ידועה בעיקר בזכות תפקידיה בכיכובה בסרטים כגון הדרמה American Violet" (2008)", הדרמה הפסיכולוגית "בושה" (2011), דרמת הספורט הביוגרפית "42" (2013), והדרמה העצמאית Miss Juneteenth" (2020)". מ-2013 עד 2016, היא שיחקה בסדרת הדרמה העל-טבעית של פוקס "Sleepy Hollow". בשנת 2023 היא הצטרפה לתוכנית הבוקר.

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהארי נולדה בוסט פאלם ביץ', פלורידה, ארצות הברית.[1] כשהייתה ילדה, אביה שרת בשירות החוץ של ארצות הברית, אז היא גדלה בבריטניה, ג'מייקה, ניגריה ופנמה.[2] היא למדה בבית הספר התיכון אורנג'בורג ווילקינסון באורנג'בורג, דרום קרוליינה, והיא בוגרת ב-2003 של בית הספר לאמנויות ומדעי הרוח של דרום קרוליינה,[3] פנימייה בגרינוויל. לאחר מכן התקבלה לבית הספר ג'וליארד (קבוצת דרמה 36: 2003-07). [4] היא זכתה במלגת שייקספיר והוכשרה באנגליה.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהארי הופיעה לראשונה בסרט העלילתי "אמריקן ויולט" מ-2008, שם שיחקה בתפקיד הראשי.[6] כמו כן, באותה שנה היא שיחקה את שרה וורד בסרט הספורט האמריקאי "The Express: The Ernie Davis Story" יחד עם השחקן רוב בראון. בסרט "חטאת האם" (2010), גילמה ביהארי את שי האנטר, סטודנטית באוניברסיטה שיוצאת למסע לתיקון מערכת היחסים השבורה שלה עם אמה נונה בגילומה של ג'יל סקוט.[7]

ב -2011 ביצעה ביהארי חמישה שירים מקוריים כזמרת-יוצרת לצד השחקן הגרמני קן דוקן בדרמה הרומנטית "My "Last Day Without You . בעיבוד הקולנועי של ראסל לי שרמן למחזהו "Apartment 4E", היא גילמה את פייפר, צעירה בעייתית שלעולם לא עוזבת את דירתה.[8] ביהארי גילמה את מריאן בסרט "בושה" של הבמאי סטיב מקווין, מושא האהבה של מייקל פסבנדר.[9]

ב-2013, ביהארי כיכבה בתור רייצ'ל רובינסון, אשתו של ג'קי רובינסון (בגילומו של צ'דוויק בוסמן), בתוכנית הבייסבול ההיסטורית "42" . באותה שנה, היא החלה לגלם את אבי מילס בסדרת הפנטזיה של פוקס "סליפי הולו", המבוססת על הסיפור הקצר משנת 1820 " האגדה על סליפי הולו " מאת וושינגטון אירווינג.[10] בתחילת 2016, ביהארי עזבה את הסדרה, כאשר דמותה מתה בסיום העונה השלישית של הסדרה, הפרק שכותרתו "Ragnarok", ששודר ב-8 באפריל 2016.[11] מאוחר יותר היא הצהירה כי מחלה אוטואימונית הייתה אחד הגורמים ליציאתה וכן חשפה כי היא נאבקה למצוא עבודה ותויגה כבעייתית לאחר עזיבתה את התוכנית.[12]

בשנת 2020, היא שיחקה ב-"Miss Juneteenth", סרט על זוכת תחרות יופי לשעבר המכינה את בתה המתבגרת לקבל את הכתר הקודם שלה. בשנת 2023, היא הצטרפה לעונה השלישית של "תוכנית הבוקר", של אפל TV פלוס עליה זכתה לשבחים מהמבקרים.[13]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד הערות
2008 אמריקן ויולט די רוברטס
2008 האקספרס: סיפור ארני דייוויס שרה וורד
2011 היום האחרון שלי בלעדייך לטיסיה ג'ונסון
2011 בושה מריאן
2012 דירה 4E חֲלִילָן
2012 הסתיו האחרון פיית' דייוויס
2012 המראה בינינו זורה סרט קצר
2012 Woman Thou Art Loosed: On the 7th Day בת' האצ'ינס
2013 42 רייצ'ל רובינסון
2018 מפלצות וגברים מישל
2019 סולם יעקב סמנתה סינגר
2020 מיס יונית' טורקיז ג'ונס
2022 שְׁבִירָה אסטל ולרי
2022 צפור לישו. הציל את נשמתך. שאקורה סומפטר
TBA Killing Castro

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסדרה תפקיד הערות
2009 שלושה נהרות הלן ריד פרק: "ניצחון-הפסד"
2010 חטאי האם שי סרט טלוויזיה
2011 האישה הטובה אימני סטונהאוס 2 פרקים
2012 חוק וסדר: מדור מיוחד טרייסי הריסון פרק: "טובת הילד"
2013–2016 סליפי הולו אבי מילס / עד תפקיד ראשי (50 פרקים)
2015 בונז אבי מילס פרק: " התחייה שבשאריות "
2017 AfroPop: חילופי התרבות האולטימטיביים מנחה 5 פרקים
2019 מראה שחורה תיאו פרק: " Striking Vipers "
2020 שריפות קטנות בכל מקום מדלין ריאן פרק: "The Uncanny"
2020 ארץ מפלצות אנני פרק: "ניו אורלינס, לוס אנג'לס"
2021 סולואים נרה סדרת אנתולוגיה[14]
2021 תמונות מחיי נישואין קייט
2023 תוכנית הבוקר כריסטינה האנטר תפקיד ראשי (עונה 3) [15]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה הצגה תפקיד מקום
2010–11 איש צבעוני חופשי מרג'רי ז'וליקור תיאטרון ויויאן בומונט (ברודוויי)

הופעות בפסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם האלבום שירים
2013 היום האחרון שלי בלעדייך "שתי ידיים", "תפוס אותי", "אור הבוקר", "צלקות", "היום האחרון שלי בלעדייך"

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה ארגון / טקס קטגוריה מועמדות תוצאה
2009 אגודת מבקרי הקולנוע האפריקאים-אמריקאים השחקנית הטובה ביותר[16] American Violet זכייה
2010 פרסי Black Reel השחקנית הטובה ביותר מועמדות
הופעת הפריצה הטובה ביותר מועמדות
האנסמבל הטוב ביותר מועמדות
2012 השיר הטוב ביותר My Last Day Without You מועמדות
2014 פרסי NAACP Image שחקנית יוצאת דופן בסדרת דרמה סליפי הולו מועמדות
2015 שחקנית יוצאת דופן בסדרת דרמה מועמדות
Fangoria Chainsaw Awards שחקנית מועדפת בטלוויזיה[17] מועמדות
2021 פרסי גות'האם השחקנית הטובה ביותר Miss Juneteenth זכייה
פרס אינדפנדנט ספיריט השחקנית הראשית הטובה ביותר מועמדות
2024 פרסי בחירת מבקרי הטלוויזיה שחקנית משנה הטובה ביותר בסדרת דרמה תוכנית הבוקר מועמדות
פרס גילדת שחקני המסך הופעה יוצאת דופן של אנסמבל בסדרת דרמה בהמתנה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקול ביהארי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Nicole Beharie Biography - Nicole Beharie Bio". Celebs101.com. 3 בינואר 1985. נבדק ב-29 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Mark Guiducci (12 באפריל 2013). "Here's to You, Mrs. Robinson: Ten Questions for 42′s Nicole Beharie". VOGUE Magazine. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2017. נבדק ב-5 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Three drama alums on Broadway". South Carolina Governor's School for the Arts & Humanities. 1 בנובמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-7 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Alumni News". The Juilliard School. במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-11 בנובמבר 2011. נבדק ב-7 באפריל 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Osenlund, Kurt R (12 באפריל 2013). "On the Rise: Nicole Beharie". Slant Magazine. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Celebrities | News". BET. 22 בפברואר 2011. נבדק ב-29 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Sins of the Mother". mylifetime.com. אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2014. נבדק ב-10 ביולי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Small Of Her Back". Small Of Her Back. אורכב מ-המקור ב-4 בנובמבר 2022. נבדק ב-29 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "20 Questions: Theater & Film Ingenue Nicole Beharie - Entertainment Newswire | Black Voices". Bvnewswire.com. 14 בדצמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2015. נבדק ב-29 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Topel, Fred (18 בספטמבר 2013). "Exclusive Interview: Nicole Beharie on 'Sleepy Hollow' and 42 We talk to Ichabod Crane's police partner on Fox's modern day "Sleepy Hollow" about the new take on the horror story, and her landmark role in the biopic 42". craveonline.com. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Nicole Beharie Leaving Sleepy Hollow". Tvline.com. נבדק ב-9 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Nicole Beharie Reveals Autoimmune Disease Was Behind Her Exit From 'Sleepy Hollow'". etcanada.com. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2020. נבדק ב-22 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "'The Morning Show's Nicole Beharie Signs With Sugar23". Deadline.
  14. ^ Lezmi, Joshua (19 באפריל 2021). "'Solos,' Amazon's New Anthology Series, Debuts New Images with Anne Hathaway, Anthony Mackie, and More". Collider. נבדק ב-22 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Andreeva, Nellie (2022-08-24). "Nicole Beharie Joins Season 3 Of 'The Morning Show' As New Series Regular". Deadline (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-08-24.
  16. ^ "On the Rise: Nicole Beharie". slant magazine. 12 באפריל 2013. נבדק ב-12 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "The 2015 Fangoria Chainsaw Awards Winners and Full Results!". fangoria.com. אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2016. נבדק ב-8 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)