נקודת הטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במטאורולוגיה ובפיזיקה בכלל, נקודת הטל היא הטמפרטורה בה גז מסוים או תערובת גזים בעלי לחץ אדים מסוים צריכים להתקרר אליה (בהינתן לחץ ברומטרי קבוע) על מנת להגיע לרוויה. בנקודה זו נוצרת למעשה הטיפה הראשונה של הגז או תערובת הגזים. כאשר האוויר מסביבנו רווי, נוצרים טל או ערפל, ובמקרה שטמפרטורת נקודת הטל היא מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, אז נוצר ערפל קפוא או ציפוי קרח על חפצים. כאשר האוויר מגיע לנקודת הטל, הלחות היחסית עומדת על 100%.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.