נשיא אוניברסיטת הרווארד

נשיא אוניברסיטת הרווארד
President of Harvard University
איוש נוכחי	אלן גרבר
ייסוד המשרה	1637
	https://www.harvard.edu/president

נשיא אוניברסיטת הרווארד הוא המנהל הראשי של אוניברסיטת הרווארד וכפועל יוצא גם הנשיא של חבר המנהלים של האוניברסיטה. הנשיא ממונה על ידי חבר המנהלים.

הרווארד ידועה בעצמאות של הפקולטות המרכיבות אותה. הפקולטות קובעות את הסטנדרטים האקדמיים שלהן ומנהלות את התקציבים שלהן. הנשיא, לעומת זאת, ממלא תפקיד חשוב בתכנון ובאסטרטגיה של האוניברסיטה.

נשיאי הרווארד השפיעו על שיטות חינוך ברחבי ארצות הברית. צ'ארלס וו. אליוט, למשל, הקים את השיטה של קורסי בחירה העומדים לרשות כל תלמיד. ג'יימס ב' קונאנט פעל להכנסת מבחנים אחידים באוניברסיטאות. דרק בוק וניל ל. רודנסטין פעלו למען הגיוון באוניברסיטאות.

בשנים האחרונות, התפקיד הפך ליותר ויותר מנהלי, במיוחד לאחר שקמפיינים לגיוס כספים קיבלו חשיבות מרכזית במוסדות גדולים כמו הרווארד. חלקם מתחו ביקורת על מגמה זו בגלל שהיא פוגעת ביכולת של הנשיא להתמקד בסוגיות מהותיות בהשכלה הגבוהה.

כל נשיא משמש כפרופסור באחת המחלקות באוניברסיטה ומלמד לפעמים.

הנשיא הנוכחי של האוניברסיטה הוא אלן גרבר, שהפך לנשיאה ה-31 של הרווארד. גרבר נולד למשפחה יהודית מרוק-איילנד, אילינוי.^[1]

הוא החליף בתפקידו את קלודין גיי אשר התפטרה ב-2 בינואר 2024, לאחר חצי שנה בלבד, הכהונה הקצרה בתולדות 388 שנות פעילות המוסד.^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הראשון של האוניברסיטה, נתנאל איטון, לא השתמש בתואר "נשיא" אלא בתואר "מנהל בית ספר", הנרי דאנסטר היה הראשון שכונה בתואר "נשיא".

הרווארד נוסדה לצורך הכשרת כמרים פוריטנים, ולמרות שיעדי האוניברסיטה השתנו והתרחבו, כמעט כל הנשיאים של האוניברסיטה עד סוף המאה ה-18 היו מוסמכים לכהונה.

מאז ליאונרד הואר, הנשיא השלישי של האוניברסיטה, ועד ניית'ן פוסי, הנשיא ה-24, כל הנשיאים היו בוגרי מכללת הרווארד. גם הנשיאים שלא למדו במכללה, למדו לתואר שני באוניברסיטה. דרו גילפין פאוסט היה הנשיא הראשון של האוניברסיטה שלא למד באוניברסיטה או במכללה.

ג'ון וינטרופ כיהן כנשיא בפועל ב-1769 וב-1773. בשתי הפעמים הוא דחה הצעת להיות נשיא, מטעמי זקנה.

היו עוד כמה נשיאים בפועל, ויליאם ברטל, אדוארד וויגלסוורת' (1780–1781), הנרי וור (1810, 1828–1829), אנדרו פרסטון פיבודי (1862, 1868–1869) והנרי פיקרינג וולקוט. הנרי רוזובסקי, לשעבר דיקן הפקולטה לאמנויות ומדעים, כיהן כנשיא בפועל במשך שלושה חודשים ב-1987 כשבוק נסע לחו"ל. פרובסט אלברט קרנסיל כיהן כנשיא בפועל במשך שלושה חודשים, מנובמבר 1994 עד פברואר 1995, במהלך חופשתה של רודנסטין.

נשיאי הרווארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

–	נתנאל איטון	1637–1639	היה "מנהל בית הספר" ולא "נשיא"
1	הנרי דאנסטר	1640–1654
2	צ'ארלס צ'אנסי	1654–1672
3	לאונרד הואר	1672–1675
4	אוריאן אוקס	1675–1680 (בפועל); 1680–1681
5	ג'ון רוג'רס	1682–1684
6	Increase Mather	1685–1686 (בפועל); 1686–1692 (רקטור); 1692–1701
–	סמואל וילארד	1701–1707 (בפועל)
7	ג'ון לוורט	1708–1724
8	בנג'מין וואדסוורת	1725–1737
9	אדוארד הוליוק	1737–1769
10	סמואל לוק	1770–1773
11	סמואל לנגדון	1774–1780
12	ג'וזף וילארד	1781–1804
–	אליפלט פירסון	1804–1806 (בפועל)
13	סמואל וובר	1806–1810
14	ג'ון תורנטון קירקלנד	1810–1828
15	ג'ושיה קווינסי	1829–1845
16	אדוארד אברט	1846–1848
17	ג'ארד ספארקס	1849–1853
18	ג'יימס ווקר	1853–1860
19	קורנליוס קונווי פלטון	1860–1862
20	תומאס היל	1862–1868
21	צ'ארלס וויליאם אליוט	1869–1909	הכהונה הארוכה ביותר (40 שנה)
22	א. לורנס לואל	1909–1933
23	ג'יימס בריאנט קונאנט	1933–1953
24	נתן פוסי	1953–1971
25	דרק בוק	1971–1991; 2006–2007 (בפועל)
26	ניל רודנסטין	1991–2001
27	לורנס סאמרס	2001–2006
28	דרו גילפין פאוסט	2007–2018	האישה הראשונה בתפקיד^[3]
29	לארי בקאו	2018–2023	^[4]
30	קלודין גיי	2023–2024	האישה השנייה בתפקיד, והאפרו אמריקאית הראשונה בתפקיד;^[5] הכהונה הקצרה ביותר
31	אלן גרבר	2024–הווה