סבלי סורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סבלי סורין
Savely Abramovitch Sorine.jpg
סבלי סורין, דיוקן עצמי, 1920
לידה 26 בפברואר 1878 (יוליאני)
פולאצק, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בנובמבר 1953 (בגיל 75)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סבלי אברמוביץ' סורין (רוסית: Савелий Абрамович Сорин; ‏ 26 בפברואר 1878 (יוליאני)22 בנובמבר 1953[1]) היה צייר רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבלי סורין נולד בעיר פולאצק שבמחוז ויטבסק (כיום בלרוס), במשפחה יהודית. אביו היה חייט. בגיל 16 עזב את הבית וחי בעיר טולה, באריול ואחרי זה באודסה.

בין השנים 1896–1899 למד סורין אצל ק. קוסטנדי בבית הספר לאמנות באודסה. סבלי סיים את בית הספר עם מדליית הצטיינות, שאפשרה לו להתקבל לאקדמיה המלכותית לאמנות ללא מבחני כניסה. מ-1899 למד סורין בבית ספר גבוה לאמנות, פיסול ואדריכלות אצל האומנים טבורוז'ניקוב, ו- ו. סבינסקי. לאחר מכן למד אצל הצייר הידוע י. רפין. ב-1907 סורין צייר ציור הנקרא "רגע ההשראה" ("ודוחנוביניה מינוטה"), הוא סיים את האקדמיה בתואר אמן, וזכה בפרס - נסיעה לחו"ל, הוא נסע בשנת 1908 להולנד לצרפת. נפטר ב-22 בנובמבר 1953 בניו-יורק.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1911, העבודות של סורין הוצגו בתערוכה עולמית בטורינו שבאיטליה. בשנים 1913, 1915, ו-1917 הוא השתתף ב"תערוכת עולם האומנות" בסנט פטרסבורג. בסוף 1917 בתערוכת "עולם חדש של האומנים" באותה העיר. 

אחרי מהפיכת אוקטובר ברוסיה, סורין חי בעיר יאלטה וב-1918 הוא אירגן תערוכת אומנות בקרים. ב-1919, סורין עבר לטיפליז (היום טביליסי, בירת גאורגיה) שם הוא נפגש עם אומנים-ס. סודיקין,ו. קמנסקי. ו-נ. יפראינאב. הוא השתתף בתערוכה "עיגול קטן". ב-8.9.1920. הוא יצא יחד עם סודיקין מעיר באטום למרסיי, וב-20 במאי הם הגיעו לפאריס. סורין נישאר בפאריס, ותוך זמן קצר לקח חלק בחוגי אומנות אירופאיים. בין 1922–1923 סורין הוציא לאור את עבודותיו ב"סלון סתיו" . מ-1926–1930 בסלון "טיואילרי" . הוא המשיך להשתתף בתערוכות של האומנות הרוסית ובין היתר,ב-1921 בגלריה "דנדי", ב-1927 בתערוכה האחרונה של עולם האומנות בגלריה "ברן היים". בין השנים 1920–1930 ,סורין השתתף בתערוכות פרטיות בגלריות של פאריס ולונדון. לעיתים קרובות, הוא ביקר בארצות הברית, ובמשך תקופה ארוכה חי בניו יורק. תערוכות של ציוריו הוצגו ב"מוזיאון ברוקלין" ב-1923, בגלריה "וילדינשטיין" בניו יורק 1927–1934, בוושינגטון בשנת 1924, בפיצבורג 1924–1925, בשיקגו בשנת 1927. ב-1932, סורין לקח חלק בתערוכת אומנות רוסית מודרנית בפילדלפיה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגורר סורין בארצות הברית. הוא תרם כספים לקרן סיוע לברית המועצות. ב-22 בנובמבר 1953 סורין נפטר בניו יורק. ב-1902 בעיר "ארזמס" הוא צייר את "מקסים גורקי" מהר מאוד הוא הפך לצייר פורטרטים ידוע. מ-1900–1910 סורין צייר פורטרטים של פ. שלפין, א. אחמטבה, ס. לורייה,ט, קרסבינה, דוכס ס. ולקונסקי, דוכסית א. ארלובה, ורוזנית י. שטיינגול. יצירות של האומן, הוצגו במגזין אומנות "שמש רוסית", ב"אחוזת הבירה". גם בצרפת הוא צייר פורטרטים של אנשים ידועים, כמו ליליאן היש, אלינור דוזה, ג'ורג' בלנצ"ין, סרג' פולאקוב ואנה פאבלוב. יצירות של סורין נמצאות באוספים של מוזיאונים ידועים בעולם, כולל מוזיאון "לוקסמבורג" בפאריס, מוזיאון "ברוקלין" בניו יורק, ובגלריית "טריטיאקוב" במוסקבה. עבודותיו נמצאות גם באוקאינה, דאנייצק ואודסה. לפני שהוא נפטר, הוא הוריש לברית המועצות 30 פורטרטים של אומנים רוסיים, אשר בוצעו על ידיו בין השנים 1910–1920

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבלי סורין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]