סבר
סַבֵּר (בערבית: صَبْرٌ) הוא עיקרון מרכזי באסלאם ובתרבות הערבית, שמשמעותו סבלנות או עמידות רוחנית ופיזית. הוא מתאר את היכולת לשאת קשיים, להתמודד עם אתגרים, מכשולים או סבל באורך רוח מבלי לאבד תקווה, תוך ביטוי איפוק ואמונה כי הזמן וההתמדה יביאו לשיפור ולתגמול.
הוא מושג באסלאם ובתרבות הערבית שמשמעותו סבלנות או עמידות. הוא מתייחסת ליכולת לשאת קשיים, להיות סבלני, ולהתמודד עם אתגרים מבלי לאבד תקווה. המושג מבטא איפוק ואמונה בכך שהזמן יביא לשיפור. מבחינה דתית, הוא מלמד את המאמינים להישאר יציבים רוחנית, ולהמשיך לעשות מעשים טובים, הן במישור האישי והן במישור הקולקטיבי, במיוחד מול התנגדות או בעת התמודדות עם בעיות, מכשולים, תקלות או תוצאות בלתי רצויות.
עקרון הסבר מושאל על ידי ארגוני טרור כדי להצדיק אסטרטגיות ארוכות-טווח ולשוות עמידה איתנה מול אויבים. בחומרי תעמולה של ארגוני טרור, במיוחד של דאעש, חמאס ואל-קאעדה, המילה "סבר" חוזרת בקריאות למאמינים להתמיד בג'יהאד, ולראות את עצמם כחלק מ"מאבק ארוך טווח".
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבלשנים הערביים מציעים ששורש המילה ס-ב-ר, שממנה נגזר השם צַבְּר (ṣabr), משמעותו לקשור או לרסן. למילה ṣabr יש שימוש טכני מיוחד בביטוי ימין א-צַבְּר (يمين الصبر), שמתייחס לשבועת שקר.
עקרון הסבר באסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקרון "סאבר" (בערבית: صابر) הוא מושג תרבותי, דתי ופילוסופי בעולם הערבי והאסלאמי, המתאר את הסבלנות, ההתמדה והיכולת להתמודד עם אתגרים, קשיים או סבל באורך רוח. פירוש המילה "סאבר" הוא "סבלנות" או "סובלנות", והוא נחשב לערך מרכזי בחיי היומיום של המוסלמים. הסבלנות נחשבת לאחת המידות המרכזיות שציווי עליהן מופיע בקוראן ובסונה. המוסלמים מאמינים כי הסבלנות היא כלי רוחני שמחזק את האמונה והיכולת לעמוד בניסיון. הסבלנות נחשבת לסגולה דתית חיונית, והקוראן מכיל פסוקים רבים שמדגישים את חשיבותה בהתמודדות עם מצבים קשים. לדוגמה, פסוק בקוראן אומר "אללה נמצא עם הסבלניים" ("אִןַ אלְלַה מַעַ א-צַאבִּרִין")[1]. פסוק זה מעודד את המאמינים להסתמך על הסבלנות, תוך הבטחה שאלוהים נמצא עם הסבלניים. הסבלנות נחשבת גם ליכולת להתמודד עם אתגרים שנשלחים על ידי אלוהים, ומבטאת את האמונה שהקשיים הם זמניים, ושהתגמול האלוהי הנצחי יגיע לסבלניים.
במהלך השנים, חיפשו חוקרים מוסלמים רבים להבין ולהסביר את המושג סבר, שמייצג סבלנות וסיבולת בכל תחום בחיים. לפי האנציקלופדיה של האסלאם, יש שני סוגים עיקריים של סבר. הראשון הוא הסוג הפיזי, שמדבר על סיבולת פיזית – בין אם מדובר בסבל פיזי קשה כמו עבודה קשה או התמודדות עם מחלה, ובין אם מדובר בעמידות בפני אתגרים גופניים. הסוג השני הוא הסוג הרוחני, שבו האדם מוותר על דחפים טבעיים כדי לשמור על דרך חיים מוסרית.
פח'ר א-דין א-ראזי, אחד מהחוקרים המרכזיים, הבחין בארבעה סוגים של סבר. הוא דיבר על סיבולת אינטלקטואלית – היכולת להישאר יציב כשיש מחלוקות דתיות או רעיוניות, סיבולת בביצוע מטלות דתיות, כמו צום במהלך הרמדאן, היכולת לעמוד בקשיים ולא להיכנע לפיתויים, וגם סיבולת רוחנית ברגעים של פורענות וצער. אל-ראזי הציע גם מושג נוסף בשם "מוסאבַּרַה", שבו אדם נמנע מנקמה באחר, גם אם הוא עשה לו עוול. במילים אחרות, מדובר בכוח פנימי שמאפשר לאדם להימנע מהתנהגויות מזיקות, במיוחד כלפי שכנים או עמים זרים, כמו "עמי הספר".
אל-ע'זאלי, מגדולי חכמי האסלאם, הרחיב על מושג הסבר ואמר שהחיים הדתיים הם כמו עץ. העץ עצמו, הוא המריבה, העמוד המרכזי; הענפים הם החאל, שהם המידות והמעשים; והפירות הם העמל, התוצאות שמתקבלות מהמאמצים הרוחניים. אל-ע'זאלי אף הוסיף שלושה סוגים של סבר נוספים: הראשון הוא סבר בעת ייסורים – לשאת את הקשיים והאסונות של החיים, השני הוא סבר בציות לאללה – להתמודד עם הקשיים שבביצוע מצוות הדת, והשלישי הוא סבר בשמירה מפני חטאים – להימנע מלעשות דברים רעים, למרות הפיתוי להיכנע לדחפים.
עקרון סאבר משמש גם כמצפן מעשי בחיי היום-יום של המאמינים. העיקרון מעודד סובלנות ביחסים בין-אישיים, כגון היכולת לסלוח ולשלוט בתגובות רגשיות בסכסוכים. המאמינים בעיקרון זה סבורים שזמן, השקעה ואמונה יביאו לשיפור העתיד. אנשים המאמצים את גישת הסבר כדי להתמודד עם קשיים אישיים, כלכליים או בריאותיים. המשמעות של סבלנות יכולה להיות הימנעות מתגובה מיידית או אימפולסיבית, ובחירה להגיב באופן מחושב.
שימוש על ידי ארגוני טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני טרור אסלאמיסטים, דוגמת דאעש, חמאס ואל-קאעדה, משאילים את עקרון סבר ומשתמשים בו כדי להצדיק אסטרטגיות ארוכות-טווח, ולשוות לעצמם תדמית של עמידה איתנה מול אויביהם. הם מציגים את עצמם ככאלה המוכנים להמתין בסבלנות למימוש מטרותיהם, גם אם מדובר במאבק שנמשך על פני שנים רבות. המושג משמש ככלי תעמולה מרכזי הקורא למאמינים להתמיד ב"התנגדות" ובג'יהאד, גם מול תבוסות או כישלונות, ולראות את עצמם כחלק ממאבק ארוך טווח. ארגונים אלו מנצלים זאת כדי לשמר את נאמנות התומכים והפעילים, ומבטיחים להם כי הסבלנות וההתמדה, הנתפסות כחובה דתית, יביאו לתגמול שמיימי עתידי, כמו להשגת מטרותיהם הפוליטיות או האידאולוגיות, גם אם לא באופן מיידי. במסגרת זו, סבל, קורבנות ואף מוות נתפסים כחלק מהמחויבות למטרה, והסבלנות הופכת לכלי לשמירה על רוח הלחימה. ארגונים אלו מנצלים את עקרון הסבר ככלי מרכזי בהפצת רעיונות טרוריסטיים, ובכך הם מדגישים את יכולתם הנתפסת לעמוד בפני כוחות צבאיים גדולים יותר. הם עושים זאת באמצעות הדגשת נחישות והתמדה כגורמים המאפשרים להם להשיג יתרון או שוויון מול כוחות אלה, ובכך מחזקים את הנרטיב שלהם בקרב קהלי היעד.
באמנת חמאס ארגון הטרור הפלסטיני "חמאס" עושה שימוש בעקרון הסאבר במאבקו ל"שחרור פלסטין", ומדגיש את הסבלנות במאבק הדורש זמן[2]. במאבק זה נקשר גם ארגון א-סאברין ("הסבלניים") ארגון טרור שיעי שפעל בעזה בחסות איראן. גם ארגוני טרור עולמיים, כמו אל-קאעידה ודאעש השתמשו בעקרון הסאבר כדי להצדיק את מאבקי הגרילה שלהם, תוך הדגשת האמונה שהמאבק יימשך עד להשגת שליטה או הגשמת מטרותיהם הדתיות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר יעקב מעוז, הסבלנות מן אללה – מלחמת הסבלנות, באתר "JOKOPOST", עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל, 26 בינואר 2024
- עידית בר, שְוַויֶה שְוַויֶה, באתר אסלאם וערבית עם עידית, 25 באפריל 2022
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המילה "الْخَاشِعِينَ" (אל-חַאשְעִין) מתייחסת לאנשים המשתפלים בכנות וביראת שמיים בעת תפילה. לרוב המילה מופיעה בהקשר של אנשים שמתפללים בכוונה רבה, חשים יראת כבוד כלפי אלוהים, ומתפללים בכוונה טהורה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סורת אל-בקרה פסוק 153
- ^
דוד אוחנה, עיון מחודש באמנת חמאס מלמד על גודל הזוועה | דעה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2023
