סדר אלפביתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סדר אלפביתי הוא שיטה נפוצה לארגון שמות ברשימה, לפי סדר האותיות בשפה שבה כתובה הרשימה. לשפות שונות קיימים חוקים שונים לאופן הסידור האלפביתי. השיטה מקלה על חיפוש שם או כותרת ברשימות ועל אופן ההתמצאות בזמן עיון בהן. השיטה קרויה גם סדר לקסיקוגרפי, משום שהיא מאפיינת את סדר הערכים בלקסיקון.

ברשימה של פריטים כגון: תפוח, אגס, ענבים ומנגו יסודרו הפריטים לפי האות הראשונה של שמם. בסדר אלפביתי של השפה העברית, האות א' במילה "אגס" באה לפני האות מ' במילה "מנגו", האות מ' במילה "מנגו" באה לפני האות ע' במילה "ענבים" והאות ע' במילה "ענבים" באה לפני האות ת' במילה "תפוח". לפיכך סדר המילים ברשימה אלפביתית יהיה מוצג כך:

  • אגס
  • מנגו
  • ענבים
  • תפוח

אם האות הראשונה במילים מסוימות ברשימה זהה, הפריטים יהיו מוצגים לפי האות השנייה בשמם, והרשימה תהיה מסודרת כך:

  • תינוק
  • תמר
  • תנין
  • תפוח

כאשר האותיות הראשונה והשנייה במילים הנתונות ברשימה הן זהות, הפריטים יסודרו לפי האות השלישית, וכן הלאה, עד שכל הפריטים יהיו מסודרים לפי השיטה.

כללי סדר מוסכמים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים בעברית יכולות לכלול אותיות תחיליות (כמו ה"א הידיעה), או אותיות הנובעות מהטייה של פעלים. ברשימות בעברית משתמשים לעיתים בסדר שאינו על פי המילים כפי שהן אלא על פי צורות בסיסיות יותר שלהן.

אחת המוסכמות הנפוצות היא שאותיות תחיליות במילה מסוימת אינן משפיעות על מיקומה ברשימה, ולכן עבור שתי המילים האיש וגמל, המילה האיש תופיע ראשונה. דוגמה לשימוש במוסכמה זו היא במיון המילים המופיעות במקרא בקונקורדנציה החדשה לתנ"ך[1].

במילונים עבריים מסוימים נהוג למקם את כל הפעלים הנגזרים מאותו שורש יחד, לפי סדר הבניינים, וכן למקם צורות שונות של שם עצם (כגון ריבוי) יחד עם הצורה הבסיסית. לפי סידור זה, המילה התכתב תופיע לאחר המילה כתב, והמילה ערים תופיע יחד עם המילה עיר (ולפני המילה עכשיו).

שמות בני אדם נהוג לסדר לפי שם המשפחה ולא לפי השם הפרטי:

  • אהוד אולמרט
  • גולדה מאיר
  • אייזק ניוטון
  • בנימין נתניהו

בגלל עובדה זו ייכתבו לעיתים השמות ברשימה כששם המשפחה מופיע לפני השם הפרטי:

  • אולמרט, אהוד
  • מאיר, גולדה
  • ניוטון, אייזק
  • נתניהו, בנימין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קטעים מ"סקירה ביבליוגראפית" מאת אברהם אבן שושן, הקונקורדנציות העבריות למקרא, דעת, ‏תשל"ח