סובלנות תקלות
סובלנות תקלות היא יכולתה של מערכת להמשיך לפעול כראוי במקרה של כשל או חוסר תפקוד משמעותי באחד או יותר ממרכיביה. אם איכות ההפעלה שלה יורדת בכל זאת, הירידה היא יחסית לחומרת התקלה, בהשוואה למערכת מעוצבת בפשטות, שבה אפילו תקלה קטנה יכולה להוביל להשבתה מוחלטת. סובלנות תקלות מבוקשת במיוחד במערכות עם זמינות גבוהה או משימה קריטית. היכולת לשמור על פונקציונליות כאשר חלקים של מערכת מתקלקלים מכונה דעיכה חיננית (graceful degradation).
עיצוב סובלני לתקלות מאפשר למערכת להמשיך את פעולתה המיועדת, אולי ברמה מופחתת, במקום להיכשל לחלוטין, כאשר חלק כלשהו של המערכת נכשל. המונח משמש לרוב לתיאור מערכות מחשב שנועדו להמשיך לפעול פחות או יותר באופן מלא עם, אולי, הפחתה בתפוקה או עלייה בזמן התגובה במקרה של כשל חלקי כלשהו. כלומר, המערכת בכללותה אינה נעצרת עקב בעיות בחומרה או בתוכנה. דוגמה בתחום אחר היא רכב מנועי שתוכנן כך שימשיך להיות ניתן לנהיגה אם אחד הצמיגים ינוקב, או מבנה המסוגל לשמור על שלמותו בנוכחות נזקים עקב גורמים כמו התעייפות, קורוזיה או פגם בייצור.
במסגרת מערכת אינדיבידואלית ניתן להשיג סובלנות לתקלות על ידי צפיית תנאים חריגים ובניית המערכת להתמודדות איתם, ובאופן כללי, שאיפה לייצוב עצמי (אנ') כך שהמערכת תתכנס למצב נטול תקלות. עם זאת, אם ההשלכות של כשל במערכת הן קטסטרופליות, או שהעלות של הפיכתה לאמינה מספיק גבוהה מאוד, פתרון טוב יותר עשוי להיות שימוש בסוג כלשהו של כפילות. בכל מקרה, אם התוצאה של כשל במערכת היא כה קטסטרופלית, המערכת חייבת להיות מסוגלת לחזור למצב בטוח.
