סוון הוקונסון (בנורדית עתיקה: Sveinn Hákonarson, בנורווגית: Svein Håkonsson; 970–1016 לערך) היה רוזן לאדה והשליט-השותף של נורווגיה בין השנים 1000 – 1015. הוא היה בנו של הוקון זיגרודסון. סוון מוזכר לראשונה בהקשר לקרב הוירונגוור, שבו, על פי מחזור העולם, הוא פיקד על כוח של 60 ספינות. לאחר קרב סבולדר שהתקיים בשנת 1000, מונה סוון להיות השליט-השותף של נורווגיה יחד עם אחיו-למחצה, אריק הוקונסון. לאחר שאריק יצא לאנגליה ב-1014, המשיך סוון בתפקידו יחד עם אחיינו, הוקון אריקסון. ב-1015 הגיע אולף האראלדסון לנורווגיה וטען את זכותו לכס המלכות. הוא הביס את סוון ואת בעלי בריתו בקרב נסייאר (Nesjar). סוון נמלט לשוודיה מתוך כוונה לקבץ כוח לכיבוש חוזר של נורווגיה, אך הוא מת ממחלה לפני שהגשים את שאיפתו.
המקורות הכתובים מתקופתו של סוון דלילים מאוד. מעבר לכך קיימים מקורות שבהם הוא מוזכר שנכתבו יותר מ-150 שנה לאחר מותו. ההיסטוריון השוודי, סטפן הלברג טען ב-1972 שסוון היה דמות פיקטיבית ושהוא לא חי מעולם. הוויכוח על טענה זאת היה חלק מוויכוח רחב יותר על ערכן של הסאגות מהמאות ה-12 וה-13 על אירועים מהמאה ה-11 ולפניה וזו דוגמה לספקנות כלפי נכונות המידע המוצג בסאגות, שנפוץ בעיקר בחוגי האקדמיה השוודית. מסקנותיו של הלברג נותרו שנויות במחלוקת.