סוזן מקדואל אייקינס
 | |
| לידה |
21 בספטמבר 1851 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1938 (בגיל 87) פילדלפיה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות וודלנדס |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בפנסילבניה |
| פרסים והוקרה |
פרס מרי סמית |
| בן או בת זוג |
תומאס אייקינס |
  | |
סוזן מקדואל אייקינס, באנגלית: Susan Macdowell Eakins ( 21 בספטמבר 1851 - 27 בדצמבר 1938) הייתה ציירת וצלמת אמריקאית. עבודותיה הוצגו לראשונה באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה, שם הייתה סטודנטית. היא זכתה בפרס מרי סמית' ב-1879 ובפרס צ'ארלס טופאן ב-1882.
אחד ממוריה היה האמן תומאס אייקינס, שלימים הפך לבעלה. היא יצרה דיוקנאות וציורי טבע דומם. היא הייתה ידועה גם בצילום שלה.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה החמישית מבין שמונה ילדיו של ויליאם ה. מקדואל, חרט וצלם בפילדלפיה, שגם היה צייר מיומן. הוא העביר לשלושת בניו וחמש בנותיו את התעניינותו הפילוסופית והאמנותית[2].[3] גם סוזן וגם אחותה, אליזבת, גילו עניין מוקדם באמנות, ועודדו על ידי אביהם. סוזן קיבלה סטודיו בעליית גג עבור יצירות האמנות שלה. מלבד כישרונותיה האמנותיים, היא הייתה גם פסנתרנית מוכשרת.[4]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא הייתה בת 25 כשפגשה את תומאס אייקינס בגלריה שם הוצג ציורו "קליניקת גרוס" בשנת 1876. הוא הוצג גם בתערוכת המאה של פילדלפיה. [5] בניגוד לרבים, היא התרשמה מהציור והחליטה ללמוד אצלו באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה, בה למדה במשך שש שנים.
באותה תקופה נחשבה האקדמיה לאמנויות של פנסילבניה לבית הספר הטוב ביותר לאמנות בארצות הברית. לפני שלמדה אצל אייקנס, היא למדה אצל כריסטיאן שוסלה.[2] אצל אייקינס, היא אימצה סגנון ריאליסטי דומה לשלו. היא זכתה בפרס מרי סמית' הראשון בשנת 1879 על דיוקן של ג'נטלמן וכלב. [6]
אחותה, אליזבת, למדה גם היא באקדמיה החל מ-1876. סטודנטיות אחרות לאמנות כללו את מרי קאסאט, ססיליה בו, אמילי סארטיין ואליס ברבר סטפנס. הן קיבלו חינוך טוב באמנות, אך הוגבלו מלצייר דוגמנים עירומים.[2] במהלך תקופתה כסטודנטית, היא עבדה באקדמיה, ומשכה לשילובן של אמניות בשיעורי רישום החיים של דוגמניות עירומות.[4]
נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נישאה לתומאס אייקינס ב-1884. כמנהל האקדמיה של פנסילבניה לאמנויות יפות, אייקינס קיבל את ההחלטה להשתמש בדוגמניות עירום לנשים ולגברים בשיעורי ציור של סטודנטים משני המינים. כתוצאה מכך הוא התבקש להתפטר שנה לאחר נישואיהם. אף שהייתה לו תמיכה מכמה משפחות וחברים, זה היה אירוע משנה חיים שהשפיע על מערכות היחסים ועל ההתלהבות של בני הזוג אייקנס מהחיים.[3]
סוזן אייקנס בילתה את רוב זמנה בתמיכה בקריירה של בעלה, אירחה אורחים וסטודנטים, ותמכה בו בנאמנות בזמנים הקשים שלו באקדמיה, אפילו כשכמה מבני משפחתה יצאו נגדו .[7] לבני הזוג לא היו ילדים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזן אייקינס ציירה דיוקנאות, שרבים מהם כללו בני משפחה וסצנות מחיי הבית. בין 1876 ל-1882, הציגה סוזן אייקינס את עבודותיה באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה. בזמן שהייתה נשואה, אייקינס ציירה רק באופן ספורדי.[7] לשניהם היו אולפנים נפרדים בביתם. היא חלקה את התשוקה לצילום עם בעלה, הן כצלמים והן כמצולמים. היא גם הצטלמה בעירום לרבות מהתמונות שלו וצילמה אותו. בשנת 1898 היא הפכה לחברה והציגה את עבודותיה בסלון הצילום בפילדלפיה, כולל ילד עם בובה, אחד מתצלומיה הטובים ביותר. [8] היא הציגה ב-1905 באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה.
על ציוריה, תומאס אייקינס אמר עליה שהיא יותר מיומנת בצבעים ממנו ושהיא "הציירת אישה הטובה ביותר שהוא ראה אי פעם". לאחר מותו של תומאס אייקינס ב-1916, היא חזרה לצייר, עבדה כמעט כל יום, והוסיפה במידה ניכרת לתפוקה שלה. ציוריה נעשו בסגנון שהפך לחם, משוחרר ובהיר יותר בגוון. [9]
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נפטרה ב-27 בדצמבר 1938 בפילדלפיה, פנסילבניה, ולאחר מכן עירבבו את האפר שלה עם זה של בעלה. האפר של בני הזוג אייקנס נקבר בבית הקברות Woodlands בפילדלפיה בקבר לא מסומן בחלקה של משפחתה. מצבה על קברם הותקנה בשנת 1983 על ידי תורם אנונימי. [10]
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רק 35 שנים לאחר מותה, ב-1973, הציגו את התערוכה הגדולה הראשונה שלה באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה. ב-1976, עבודתה נכללה בתערוכת האמניות של המאה התשע-עשרה במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית. [11]
בספטמבר ואוקטובר 1977, נערכה תערוכה של הצילומים והציורים של סוזן, אחותה אליזבת ובעלה תומא ס ברואנוק, וירג'יניה בבית הספר נורת' קרוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוזן מקדואל אייקינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Goodrich, Lloyd (1982), Thomas Eakins, vol. II, Harvard Press, p. 283
- ^ 1 2 3 Gaze, Delia (1997). Dictionary of Women Artists. Fitzroy Dearborn Publishers. p. 485
- ^ 1 2 Seeing America: Painting and Sculpture from the Collection of the Memorial Art Gallery of the University of Rochester. University of Rochester. 2006. p. 141
- ^ 1 2 Kort, Carol; Sonneborn, Liz (2002). A to Z of American Women in the Visual Arts. Infobase Publishing. p. 58.
- ^ Eakins, Thomas (2005). A Drawing Manual. Philadelphia Museum of Art. p. 7.
- ^ Lippincott, Louise. "Thomas Eakins and The Academy". Traditional Fine Arts Organization, Inc.
- ^ 1 2 Gaze, Delia (1997). Dictionary of Women Artists. Fitzroy Dearborn Publishers. pp. 485–486
- ^ Kort, Carol; Sonneborn, Liz (2002). A to Z of American Women in the Visual Arts. Infobase Publishing. p. 59.
- ^ Gaze, Delia (1997). Dictionary of Women Artists. Fitzroy Dearborn Publishers. p. 487
- ^ Keels, Thomas H. (2003). Philadelphia Graveyards and Cemeteries. Arcadia Publishing. p. 46
- ^ Kort, Carol; Sonneborn, Liz (2002). A to Z of American Women in the Visual Arts. Infobase Publishing. p. 60.