סוכר דקלים
 | |
| עוגיות מסוכר דקלים | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
sugar product  |
  | |
סוכר דקלים הוא ממתיק המופק מכל זן של עצי הדקל. אף שלסוכרים מדקלים שונים עשויים להיות הרכבים מעט שונים, כולם מעובדים באופן דומה וניתן להשתמש בהם לסירוגין.
סוגי סוכר דקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המינים המרכזיים להפקת סוכר הדקלים הם דקלי התמר, הניפה (אנ'), הארנגה (אנ') ודקלי הקוקוס.[1] מין נוסף של דקל ממנו ניתן להפיק את הסוכר הוא דקל הפלמירה (Borassus spp) הגדל באפריקה, אסיה וגינאה החדשה. לעץ שימושים רבים, כגון סכך, ייצור כובעים, עץ, חומרי כתיבה ומוצרי מזון. סוכר הדקלים מופק ממוהל (טודי) מהפרחים.
ישנם שני מינים של תמר המייצרים סוכר דקלים: תמר מצוי ותמר הודי (אנ'). התמר המצוי נפוץ בים התיכון ובמזרח התיכון, בעוד התמר ההודי הוא יליד אסיה, בעיקר פקיסטן והודו. את העצים מגדלים בעיקר לתמרים ולסוכר דקלים המיוצר מהמוהל של העץ.
דקל הניפה (אנ') מקורו בחופים ובאזורים הטרופיים של האוקיינוס ההודי והשקט. זהו עץ הדקל היחיד שגדל במנגרובים (אנ'). רק העלים והפרחים שלו מסוגלים לצמוח מעל המים. סוכר דקלים עשוי מהמוהל שלו, העשיר בסוכר.
הארנגה (אנ') מקורו באזורי החוף והטרופיים של אסיה, בעיקר סין, מלזיה ואינדונזיה. המוהל המשמש לייצור סוכר דקלים מכונה בהודו "גור" ובאינדונזיה "גולה ארן".
דקל הקוקוס מניב סוכר מהמוהל של פרחיו. הוא גדל באזורי החוף של האוקיינוס ההודי והשקט. הספקים העיקריים הם תאילנד, אינדונזיה והפיליפינים.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוכר דקלים מיוצר על ידי הרתחת המוהל עד שהוא נעשה סמיך.[2] את המוהל המבושל ניתן למכור כסירופ דקלים. הוא נמכר בבקבוקים או בקופסאות ונוטה להתעבות ולהתגבש עם הזמן. את המוהל המבושל אפשר גם להפוך למוצק ולמכור כלבנים או עוגות. צבעו יכול לנוע בין חום זהוב לחום כהה או כמעט שחור, כמו גולה ארן האינדונזית.[3]
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוכר דקלים הוא מרכיב במאכלים מתוקים ומלוחים המשמשים ברחבי אסיה, המזרח התיכון וצפון אפריקה.
וריאציות של סוכר דקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוכר הדקלים ידוע בשמות ובגרסאות רבות בהתאם למרכיב שלו, שיטת הייצור או האזור בו הוא גדל. באינדונזיה הוא ידוע כ"סוכר ג'אווה" (gula jawa) ובמלזיה הוא מוכר כ"סוכר מלקה" (gula melaka).
ה"גולה מלקה" מופק ממוהל ניצני פרחי הקוקוס, ולעיתים מדקלים אחרים. הוא עשוי להיות דחוס ודביק. באנגלית הוא ידוע בשם "Macca sugar", כנראה בגלל שמקורו במדינת מלאקה שבמלזיה (במלאית: Melaka). באופן מסורתי, "גולה מלקה" מיוצר על ידי מיצוי המוהל מניצן הפרחים של עץ קוקוס. מספר חריצים נחתכים לתוך הניצן שאליו נקשר סיר שנועד לאסוף את המוהל. לאחר מכן מבשלים את המוהל עד שהוא מסמיך, ומוזגים את המוהל לתוך צינורות במבוק באורך 8–10 סנטימטרים. מניחים לו להתמצק ולהפוך לגושי עוגה גליליים. בשל העבודה הרבה הכרוכה בייצור, הוא עלותו יקרה יותר מסוכר הקנים.[3]
סוכר מקלה משמש בכמה מנות מלוחות, אבל בעיקר בקינוחים ובעוגות המקומיות של אזור דרום מזרח אסיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Palm Sugar in Germany
- ^ Sugar palm
- ^ 1 2 Confessions of a Palm Sugar Addict, Saveur, 11 בינואר 2017