סופיה קריטיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופיה קריטיקו
אין תמונה חופשית
לידה 1895
יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1995 (בגיל 100 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סופיה קריטיקו (Sofia Kritikou, וביוונית: Σοφία Κρητικού,‏ 1895, יוון1995, ישראל) הייתה חסידת אומות העולם מיוון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטיקו הייתה אם חד-הורית. היא גרה עם בתה אגאפי (Agapi) בפריסטרי (אנ') שבפרברי אתונה ועבדה בתור מנקה.

פעילותה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרס 1944, כשלוש שנים לאחר כיבוש יוון על ידי גרמניה, החלה קריטיקו להחביא את דוד קזנסקי ואת שלושת ילדיו בביתה למרות עונש המוות שלו היה צפוי כל מי שהחביא יהודים או סייע להם. חצי שנה לפני כן, בספטמבר 1943, גורשו יתר בני משפחת קזנסקי לאושוויץ ושם נספו.

בתחילה לא ידעה קריטיקו שהמוסתרים הם יהודים והסתירתם רק כי סברה שהם מתנגדי השלטון הגרמני. לארבעה היו כרטיסי קיצוב מזון שנשאו שמות יווניים-אורתודוקסיים, ושאותם הוציא מפקד המשטרה ברובע מגוריהם. הארבעה נדדו בין מספר מקומות מסתור, עד ששותפו של דוד קזנסקי בסדנת התפירה שלהם הזכיר באוזניו את שמה של קריטיקו. השותף היה הסנדק של אגאפי, בתה של קריטיקו.

כשגילתה קריטיקו שהארבעה הם יהודים, המשיכה להסתירם בביתה למרות זאת, עד תום המלחמה. צבי, בנו בן ה-18 של דוד קזנסקי, הצטרף לפרטיזנים אך מדי פעם ביקר את יתר בני משפחתו ששרדו במסתור.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור יוון נותרה קריטיקו בקשר עם היהודים שהצילה. צבי ואחותו ג'ינה עלו לארץ ישראל ודוד וליאנה בתו נותרו ביוון. ב-1964 ביקר צבי את קריטיקו באתונה. הוא פגש את אגאפי שוב, והשניים התאהבו. אגאפי התגיירה ושינתה את שמה לרות, והשניים נישאו ועברו לישראל. סופיה קריטיקו עברה להתגורר אף היא בישראל, עם בתה וחתנה.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 העניק יד ושם את תואר חסידת אומות העולם לקריטיקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Yellow star Jude Jew.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.