סטניסלב שפטיצקי
 | |
| סטניסלב שפטיצקי במדי הלגיונים הפולנים בצבא האוסטרו-הונגרי | |
| לידה |
3 בנובמבר 1867 פריביצ'י, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1950 (בגיל 82) קורצ'ינה, פולין  |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
| השכלה |
Imperial and Royal Technical Military Academy |
| השתייכות |
 הרפובליקה הפולנית השנייה |
| תקופת הפעילות | 1888–1926 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
גנרל מיור (האימפריה האוסטרו-הונגרית) לוטננט גנרל (הרפובליקה הפולנית השנייה) |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
סטניסלב מריה יאן תיאופיל שפטיצקי (בפולנית: Stanislaw Maria Jan Teofil Szeptycki; 1867 – 1950) היה גנרל פולני ששימש תקופה קצרה כראש המטה הכללי של צבא הרפובליקה הפולנית השנייה וגם כשר ההגנה של פולין בשנת 1923. טרם כינון פולין העצמאית שירט שפטיצקי בהצבא האוסטרו-הונגרי, בו הגיע לדרגת גנרל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-3 בנובמבר 1867 בכפר פריבליצ'י שליד יבוריב (אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום באוקראינה) במשפחת אצולה גליציאנית. הוא היה רביעי מבין שבעת הבנים של גראף (רוזן) יאן קנטי שפטיצקי ואשתו זופיה לודביקה צציליה קונסטנציה שפטיצקי. אביו היה בעל אדמות אמיד, ציר בלנדטאג של ממלכת גליציה ולודומריה ולאחר מכן חבר במועצה הקיסרית של האימפריה האוסטרו הונגרית. אימו הייתה סופרת וציירת. בין מאחיו: קלימנטי שפטיצקי (איש הכנסייה וחסיד אומות העולם) ואנדריי שפטיצקי, הארכיבישוף המטרופוליטני של הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית.
למד בגימנסיה בקרקוב ולאחר מכן באקדמיה הצבאית הטכנית במדלינג. בשנת 1888 סיים את הלימודים והוסמך לקצונה.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחיל את השירות שלו ביחידת תותחי שדה שהוצבה בעיר ירוסלב. בשנים 1890 - 1892 השתלם בבית הספר לרכיבה צבאית בווינה. לאחר מכן שירת כמדריך רכיבה בעיר פשמישל. בשנים 1894- 1896 למד בבית הספר הגבוה לפיקוד ומטה. בתום הלימודים הוצב במטה חטיבת רגלים 53 בעיר קושיצה. בשנת 1898 קודם לדרגת האופטמן ומונה למפקד סוללת תותחים של אגד ארטילרי בעיר אוראדיה. בשנת 1900 הועבר לקרקוב, שם שירת במטה דיוויזיית רגלים מס' 12. בשנת 1904 נשלח לרוסיה, שם היה הנספ הצבאי האוסטרו-הונגרי במטה הכוחות הרוסים במזרח הרחוק. הוא עקב מקרוב על המתרחש בחזית של מלחמת רוסיה-יפן. לאחר שובו מרוסיה הועלה לדרגת מיור. שירת בווינה כקצין מטה של דיוויזיית פרשים. בהמשך פיקד באופן זמני על רגימנט ארטילרי. בשנת 1911 קודם לדרגת אוברסט-לויטננט ומונה לנספח הצבאי של שגרירות אוסטרו-הונגריה באיטליה. במאי 1914 קודם לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחזר מאיטליה ומונה לראש המטה של הגיס ה-2 בחזית המזרחית. בנובמבר 1915 מונה למפקד חטיבת תותחי שדה. ביוני 1916 עבר לשרת בלגיון הפולני של הצבא האוסטרו-הונגרי (יחידה שהוקמה ממתנדבים פולנים על ידי יוזף פילסודסקי, אזרחי אוסטרו-הונגריה, ללוחמה בחזית המזרחית). הוא מונה למפקד החטיבה ה-3 של הלגיון. נטל חלק בקרב קוסטיוכנובקה. באוגוסט 1916 הוא פיקד על כוח משולב פולני-גרמני (2 חטיבות רגלים פולניות, רגימנט פרשים פולני ושני גדודי רגלים גרמנים) אשר מנע מהכוח של הצבא הרוסי לצלוח את נהר סטוחוד בווהלין, במטרה לכתר את כוחות צבא אוסטרו-הונגריים. על כך קיבל עיטור באופן אישי מידיו של הקיסר פרנץ יוזף. הוא המשיך לשרת בלגיון הפולני עד לאפריל 1917, אז התפטר מתפקידו בשל היחס אל היחידות הפולניות מהפיקוד העליון. הוא מונה למושל צבאי של אזור לובלין והועלה לדרגת גנרל מיור. בפברואר 1918 התפטר מתפקידו בשל חלוקי הדעות בנוגע להקצאת אזורים שיועברו לרפובליקה האוקראינית (בהתאם לחוזה ברסט-ליטובסק). סטניסלב שפטיצקי היה תומך נלהב של עצמאות פולנית והתנגדת להעברת אזורים שהחשיב לפולנים לטובת אוקראינה. וזאת בניגוד גמור לדעותיו של אחיו, אנדריי שפטיצקי, שתמך באוקראינים.
הוא הועבר לחזית האיטלקית, שם פיקד על חטיבת רגלים עד אוקטובר 1918, אז עזב את תפקידו ושב לפולין. האימפריה האוסטרו-הונגרית התחילה להתפרק ושפטיצקי הצטרף אל הצבא הפולני החדש שזה עתה החלה הקמתו.
בצבא הרפובליקה הפולנית השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בנובמבר מונה שפטיצקי למפקד כל הכוחות הפולנים בגליציה וקיבל דרגת גנרל-מיור בצבא הפולני. ב־18 בנובמבר הוא מונה לראש המטה הכללי על ידי יוזף פילסודסקי. הוא מילא את התפקיד עד למרץ 1919, אז מונה למפקד דיוויזיה ליטאית-בלארוסית. הוא הוביל את הדיוויזיה בקרבות נגד הצבא האדום באזור פולסיה. באפריל 1920 הוא העולה לדרגת גנרל לוטננט ומונה למפקד הארמייה ה-4. המשיך להילחם נגד הצבא האדום באזור גרודנה. תחת המתקפות הבלתי פוסקות הארמייה בפיקודו המשיכה לסגת לתוך פולין. באוגוסט 1920 הוא הודח מתפקידו על ידי פילסודסקי, אם כי באופן רשמי הועב מתפקידו עקב מצבו הבריאותי (הוא חלה בדיזינטריה). באוקטובר 1920 הוחזר לשירות הצבאי.
לאחר תום המלחמה הוא פיקד על כוחות כיבוש פולני בשילזיה. בהמשך היה מפקח צבאי ראשי של יחידות הצבא בקרקוב. ב־13 ביוני 1923 מינה אותו נשיא פולין סטניסלאב ויצ'כובסקי לשר ההגנה. ב־15 בדצמבר 1923 ביקש שפטיצקי לשחררו מתפקיד שר ההגנה. הוא שב לתפקידו הקודם בקרקוב. שפטיצקי שירת בצבא עד ליוני 1926, אז התפטר מהצבא כשל התנגדותו למהפכת מאי.
לאחר הפרישה מהצבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו מן הצבא הוא התגורר באחוזתו בקורצ'ינה שבדרום פולין. מפאת גילו המופלג לא נטל חלק במלחמת העולם השנייה. במהלך שנות הכיבוש הגרמני הוא ומשפחתו לא הוטרדו על ידי שלטונות הכיבוש (ככל הנראה בשל עברו הצבאי באימפריה אוסטרו-הונגרית). לאחר שחרור פולין מן הנאצים וכינון שלטון קומוניסטי בפולין קיבל שפטיצקי, בן ה-78, באופן די מפתיע דרגת כבוד בצבא הפולין הקומוניסטית. שר ההגנה מיכל רולה-ז'ימיירסקי מינה אותו ליושב ראש מועצת מנהלים של הצלב האדום הפולני. שפטיצקי מילא את התפקיד כמה חודשים ופרש בשל מצבו הבריאותי.
הוא מת בביתו בקורצ'ינה ב-9 באוקטובר 1950
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של סטניסלב שפטיצקי (בפולנית)