סיבתיות מצטברת מעגלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גונאר מירדאל בפרנקפורט, מקבל את פרס השלום של סוחרי הספרים הגרמני

סיבתיות מצטברת מעגליתאנגלית: Circular cumulative causation) היא תיאוריה שפותחה על ידי הכלכלן השוודי גונאר מירדאל שיישם אותה באופן שיטתי לראשונה בשנת 1944[1], ניו יורק: Harper). זוהי גישה רב-סיבתית שבה משתנים הליבה והקשרים ביניהם. הרעיון מאחוריה הוא ששינוי בצורת מוסד אחד יוביל לשינויים רצופים במוסדות אחרים. שינויים אלו הם מעגליים בכך שהם נמשכים במחזוריות, פעמים רבות בדרך שלילית, שאין בה סוף, ומצטברים בכך שהם נמשכים בכל סיבוב. השינויים לא מתרחשים כולם בבת אחת מכיוון שזה עשוי להוביל לכאוס, אלא מתרחשים בהדרגה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונאר מירדאל פיתח את הרעיון מקנוט וויקסל (אנ'), ופיתח אותו עם מיקלוש (ניקולס) קלדור כשעבדו יחד בוועדה הכלכלית של האו"ם לאירופה (אנ'). מירדאל התרכז בהיבט ההקצאה הסוציאלית של הפיתוח, בעוד קלדור התרכז ביחסי ביקוש והיצע למגזר היצרני. יש גם מחקר המצביע על קשר עם מושג קודם של תורסטיין ובלן של "סיבתיות מצטברת". בסך הכל, אין להתבלבל בהבדלים בהבנה וביישום של המושג של ובלן ושל קלדור. הם שונים[2].

דינמיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאפיינים שהם רלוונטיים לתהליך הפיתוח של כלכלה כלשהי הזכיר מירדאל את זמינות משאבי הטבע, את המסורות ההיסטוריות של פעילות ייצור באותה ארץ, את הלכידות הלאומית, את הדתות והאידאולוגיות, ואת המנהיגות הכלכלית, החברתית והפוליטית. מירדאל קבע כי ההשפעה המיידית של סגירת קווי ייצור מסוימים בקהילה כלשהי היא צמצום כמעט מיידי של התעסוקה, ההכנסה והביקוש. באמצעות ניתוח המכפיל הוא הצביע על כך שגם מגזרים אחרים במשק יושפעו מכך.

לאחר מכן טען כי להתכווצות השווקים באזור כזה של המדינה יש נטייה להשפעה מדכדכת על השקעות חדשות, אשר בתורן יגרמו לצמצום נוסף של ההכנסה והביקוש של האוכלוסייה באזור, ואם לא יקרה דבר שישנה את המגמה, תיווצר תנועה נטו של מפעלים ועובדים לכיוון אזורים אחרים. בין התוצאות הנוספות של אירועים כאלה ניתן למנות, גביית פחות מיסים מקומיים באזור, בתקופה שבה נדרשים יותר שירותים סוציאליים, ובכך יתחיל מעגל מצטבר אכזרי כלפי מטה והמגמה של רמת פיתוח נמוכה יותר תתחזק עוד יותר. בכך נוצר מצב של אי שיווי משקל.

מירדל כתב כי "הטיעון נע במישור כללי ומתודולוגי במובן זה שהתיאוריה נדונה כמכלול של מבני חשיבה רחבים". מטרתו הייתה להגיש 'הכללות רחבות, כפי שמותר ל'תיאוריה' להיות, על מנת לתפוס את העובדות החברתיות כשהן מתארגנות לתבנית בהסתכלות תחת פרספקטיבה ממעוף הציפור לתוך החזון הכללי הזה, לתוך המאפיין הספציפי[3].

מירדאל פיתח עוד את תפיסת "הסיבתיות המצטברת המעגלית" וקבע שהיא מניחה הנחות שונות מזו של שיווי משקל יציב לגבי מה שניתן להתייחס ככוחות החשובים ביותר המנחים את התפתחות התהליכים החברתיים. כוחות אלו מאפיינים את הדינמיקה של תהליכים אלו בשתי דרכים שונות. עם זאת, אספקת נתונים או מידע אחר לגבי כלכלות בודדות הייתה מעבר לתחום עבודתו. הוא טען שבמקרה הרגיל אין נטייה כזו לייצוב עצמי אוטומטי במערכת החברתית. המערכת כשלעצמה אינה נעה לקראת איזון כלשהו בין כוחות, אלא נמצאת כל הזמן בהתרחקות ממצב כזה. מירדאל השתמש בביטויים 'גישה', 'תיאוריה' ו'תיאוריה כללית' כמילים נרדפות. אולם בכתביו הוא התייחס בעיקר ל'גישה' והגדיר אותה כמשהו שמכיל, בין היתר, תיאוריות. הוא כתב שבמונח זה הוא התכוון לאוסף של מכשירים, כמו "המושגים, המודלים והתיאוריות שאנו משתמשים בהן, והדרך שבה אנו בוחרים ומסדרים תצפיות ומציגים את תוצאות המחקר שלנו".

מירדאל קרא לכלכלנים להמשיך ולעמת את 'עובדות החיים' עם תיאוריות. אולם הקשר בין תיאוריה לעובדות אינו פשוט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Myrdal, G. (1953) The Political Element in the Development of Economic Theory, London: Routledge and Kegan Paul.
  • Myrdal, G. (1931), ‘Några anmärkningar med anledning av Dr. Åkermans uppsats’ (some comments on account of the essay by J. Åkerman), Statsvetenskaplig Tidskrift, 34, 429–46.
  • Myrdal, G. (1939), Monetary Equilibrium, Glasgow: William Hodge.
  • Myrdal, G. (1944), An American Dilemma: The Negro Problem and Modern Democracy, New York: Harper.
  • Principle of circular and cumulative causation: fusing Myrdalian and Kaldorian growth and development dynamics. Journal of Economic Issues, June 1, 2008, O'Hara, Phillip Anthony.
  • Myrdal, G. Asian Drama: An Inquiry into the Poverty of Nations. RAND Corporation, 1968.
  • Myrdal, G. (1957), Economic Theory and Underdeveloped Regions, London: University Paperbacks, Methuen.
  • Berger, S. (2009), The Foundations of Non-Equilibrium Economics: The Principle of Circular Cumulative Causation, New York: Routledge.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (Myrdal, G. (1944), An American Dilemma: The Negro Problem and Modern Democracy
  2. ^ (Berger, S. (2009), The Foundations of Non-Equilibrium Economics: The Principle of Circular and Cumulative Causation, New York: Routledge).
  3. ^ ( Myrdal, G. 1957, Economic Theory and Under-developed Regions, London: University Paperbacks, Methuen)