תורסטן ובלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Veblen3a.jpg

תורסטן בונדה ובלןאנגלית: Thorstein Veblen, בנורווגית: Torsten Bunde Veblen, ‏30 ביולי 1857 - 3 באוגוסט 1929), היה כלכלן וסוציולוג אמריקני ממוצא נורווגי. ובלן מזוהה לא מעט עם כלכלה מוסדית, זרם מחשבתי, או תנועה, בכלכלה, השמה את הדגש במוסדות יצירי אדם, בתור הגורם הכלכלי הדומיננטי. ובלן היה ידוע כמבקר חברתי חריף ומריר של החברה הקפיטליסטית של זמנו, של מעמד המתעשרים האמריקני ושל תרבות צריכת הראווה (מטבע לשון שובלן טבע) שאותו מעמד פיתח, ואף של מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקנית. אם כי ובלן אהד את רעיון הלאמת התעשייה, לא היה מזוהה עם אף אחת מהתנועות החברתיות העיקריות של מעמד העובדים בדורו: סוציאליזם, מרקסיזם או אנרכיזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורסטן ובלן נולד בקאטו (Cato), ויסקונסין, להורים אשר היגרו מנורווגיה ב-1847, כילד הרביעי מתוך 12, ושפת האם שלו הייתה נורווגית. החווה המשפחתית אשר הוריו בנו שגשגה במשך הזמן, הודות לתבונת כפיהם, והם היו מסוגלים לאפשר לילדיהם חינוך פורמלי נאות. כך, תורסטן וגם יתר אחיו יכלו ללמוד, וחלקם אף הצטיינו, במוסדות לימוד גבוהים. בשנת 1874 תורסטן ובלן המשיך ולמד בקרלטין קולג' (Carleton) שבנורתפילד (Northfield), מינסוטה, שם למד כלכלה ופילוסופיה. מאוחר יותר ובלן גילה עניין גם במדעי החברה. ב-1880, לאחר שסיים את לימודיו בקרלטין קולג', פנה לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אלא שלא הצליח להשיג מלגה לצורך לימודים באותו מוסד. לפיכך, פנה לאוניברסיטת ייל, ובה סיים דוקטורט בפילוסופיה ובמדעי החברה ב-1884. כתוצאה, רעיונותיו הושפעו רבות ממדעים ומתחומי דעת מגוונים, כמו אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה.

קריירה אקדמית ואחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללית, הקריירה של ובלן סבלה הן בשל רעיונותיו, שלא עלו בקנה אחד עם האתוס האמריקני, בייחוד באותה תקופה, המעלה על נס את היזם הפרטי, ורואה בהתעשרות פרי ראוי לכך, והן בשל התנהגותו האישית. למרות היותו חוקר וכותב פורה, כשל לא פעם בהשגת משרה אקדמית הולמת, ומשהשיגה, כשל לא פעם בשמירה עליה.

לאחר הדוקטורט ובלן היה מחוסר עבודה למשך כשבע שנים. חלק מאותו זמן ובלן שהה בחווה המשפחתית, שם, בין היתר, החלים ממלריה, קרא ולמד הרבה. ב-1891 פנה ללימודים מתקדמים, תוך התמקדות בכלכלה, באוניברסיטת קורנל, והצטרף לסגל של אוניברסיטת שיקגו ב-1892, שם לימד (ונחשב מרצה משעמם) ופרסם מאמרים. בין היתר, ובלן הצטרף לצוות העריכה של "הביטאון לכלכלה מדינית" (The Journal of Political Economy) אשר יצא מטעם האוניברסיטה, וזה האחרון שימש במה, אם כי לא יחידה, לרעיונותיו. ב-1899 ובלן פרסם את ספרו הראשון, והידוע ביותר: "התאוריה של מעמד הפנאי" (The Theory of the Leisure Class). בספר זה, בו טבע את המושג 'צריכת ראווה', הוא מתאר כיצד 'מעמד הפנאי' רוכש מוצרים כדי להפגין את עושרו, ולא בשל הצורך בהם. הפופולריות לה זכה הספר הביאה לקידומו בתוך האוניברסיטה בה היה מעמדו עד אז, וגם אחר כך, רופף. ב-1906 ובלן קיבל משרת מרצה בכיר באוניברסיטת סטנפורד. גם שם לא הצליח לבצר לעצמו מעמד מבוסס: שוב נחשב למרצה גרוע וכן לרודף נשים, ולבסוף נאלץ לעזוב. ב-1911 הוא קיבל משרה באוניברסיטת מיזורי, במעמד של מרצה, הנחות מזה שעזב, ואף זאת בעזרת ידידותו עם ראש המחלקה לכלכלה.

ב-1917 ובלן הצטרף לצוות שהקים הנשיא וודרו וילסון, אשר נועד לנתח הסדרים אפשריים לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהמשך, למשך זמן מה ובלן הועסק על ידי מנהל המזון האמריקני (American Food Administration) ואחר כך שימש כעורך המגזין 'המחוג' (The Dial), עד שזה שינה את כיוונו והפך למגזין ספרותי, ב-1920. ובלן פרסם באותו מגזין סדרה של מאמרים אשר מאוחר יותר הוא עיבד לספר "המהנדסים ושיטת המחירים" (The Engineers and The Price System). במאמרים אלה העביר ביקורת על היבטים שונים של השיטה הקפיטליסטית, כמו קביעת המחירים, מחסור מלאכותי, אורך חיים מוגבל מראש למוצר ועוד. לדעתו, ובניגוד למרקסיזם, מי שישימו קץ לשיטה הקפיטליסטית, יהיו המהנדסים ויתר הטכנוקרטים. תוך כדי כך היה ובלן, יחד עם קבוצה של אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים אמריקנים, בין מייסדי הניו סקול, ובין השנים 1919 ו-1926 הקדיש מזמנו ומכוחו לפיתוחו.

רעיונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלה המוסדית, עימה ובלן מזוהה ביותר, דוחה את ההתייחסות לכלכלה כתחום אוטונומי, וגורסת כי הכלכלה נטועה היטב בחברה בה היא פועלת, על מוסדותיה השונים. ובלן אף דחה את ההתייחסות לכלכלה כתוצר מצטבר של התנהגות של יחידים, בראש ובראשונה, והתייחס אליה כתוצאה של התפתחות חברתית.

ובלן השקיף על ההיסטוריה האנושית כמאבק בין יצירתיות לבין כוח. בסדר העולם הקפיטליסטי המדובר הוא בניגוד בין התעשייה לבין העסקים. התעשייה, להגדרת ובלן, הינה כלל התהליך החברתי של הייצור (כולל היווצרות הידע הדרוש לכך). מטרתה היא לייצר ביעילות רבה ככל האפשר מוצרים ושירותים, והדבר מתבצע תוך ארגון שיטתי של הייצור ושימוש מושכל בידע. למרות שרוח תקופתו היללה את היזם הפרטי, ובלן הדגיש שהמדובר בפעילות שיתופית, בעיקרה. בנוסף, אין טעם בניתוח כל גורם ייצור לעצמו, כמו 'כוח עבודה', 'קרקע', 'הון'. לאלה יש משמעות רק בהקשר חברתי כולל.

"התאוריה של מעמד הפנאי", 1924

מטרת העסקים, לעומת זאת, היא הוספת עושר כספי נצבר. בניגוד לשיתופיות של הייצור, הרי העסקים מנתבים דרכם להוספת העושר באמצעות קונפליקטים לגבי חלוקת ההכנסות, ואלה, עקרונית, אינן תורמים דבר לייצור. העסקים מרוויחים לא כתוצאה מיכולתם לייצר, אלא כתוצאה מיכולתם לנכס לעצמם נתח מן היכולת הטכנולוגית והידע בחברה בה הם פועלים. במשטר הקפיטליסטי מנותבת התעשייה לשרת את מטרותיהם של העסקים, ובעצם, חלוקת ההכנסות מנותקת מן הייצור, כאשר העסקים מחזיקים בבעלותם קרנות הון, אשר הקשר שלהן לייצור הפיזי ערטילאי. יתרה מזו, לעסקים אין בדרך כלל עניין להביא את רמת הייצור לגובה מרבי. מטרתם היא להביאם לגובה בו רווחיהם יהיו מרביים. לרוב, אין הדבר היינו הך, והעסקים מגבילים למעשה את הייצור. כלומר, הרווח נובע אמנם ממה שיוצר, אך לא פחות, גם ממה שלא יוצר... למעשה, האמונים על יעילות כלכלית הם המהנדסים, שהם כמעט היחידים שעשויים לעמוד כנגד התהליך שתואר.

בניגוד לקרל מרקס, ובלן סבר כי מעמד הפועלים לא יהיה זה שישים קץ לשיטה הקפיטליסטית, אלא הטכנוקרטים, המהנדסים, שהם בעיניו נושאי בשורת השינוי העתידי, הם אלה שיביאו לסופו. הפרולטריון, בבוא ההזדמנות, יחקה בהתנהגותו את מעמד בעלי ההון.

בספרו "התאוריה של מעמד הפנאי", ובלן טבע את המושג 'צריכת ראווה', שהיא להגדרתו רכישת מוצרים במחיר העולה על שוויים. הוא מתאר כיצד 'מעמד הפנאי', המעמד שאינו חייב לעסוק בעבודה יצרנית לפרנסתו, רוכש מוצרים כדי להפגין את עושרו, ולא בשל הצורך בהם. המעמדות האחרים שואפים לחקות דפוס זה, וכך החברה כולה מוציאה כסף וזמן ללא תכלית של ממש. את נטייתם של בני 'מעמד הפנאי' לפעילות אינטלקטואלית ואמנותית מסביר ובלן בכך שאף זו דרך להפגין את החופש שלהם לבחור שלא לעסוק בעבודה יצרנית. בעומקו של רעיון צריכת הראווה עמדה הדעה כי צריכה אינה פעילות רציונלית, בהכרח.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה דתית, ובלן זיהה עצמו כאגנוסטי. ובלן היה נשוי פעמיים. ב-1888 ובלן נישא לאלן רולף (Rolfe), אחייניתו של נשיא קרלטין קולג'. לאחר נישואין בלתי יציבים, וללא ילדים, הזוג התגרש ב-1911. ב-1914 ובלן נישא שנית לאן ברדלי בוואנס (Bevans), לאן היו שתי בנות אשר ובלן שימש להם כאב חורג. גם נישואין אלה, שהיו יציבים מאלה הקודמים, נסתיימו ללא ילדים, עם מותה המוקדם של אן ב-1920, וכך לא הותיר ובלן ילדים משלו. ידוע כי ובלן נטל חלק במספר קשרים שמחוץ לנישואין עם נשים. אלה לא נתקבלו באהדה בשל הערכים השמרניים של התקופה, ואף השפיעו לרעה על מסלול קידומו. השפעה אחרת לרעה על קידומו הייתה לנטייתו לשתייה חריפה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abercrombie, Nicholas; Hill, Stephen & Turner, Bryan S. (2006). Dictionary of Sociology. London: Penguin Books. 
  • Adair, David (1970). The Technocrats 1919-1967: A Case Study of Conflict and Change in a Social Movement (PDF) (M.A.). Simon Fraser University. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2015. 
  • Bell, Daniel (Autumn 1963). "Veblen and the New Class". The American Scholar (The Phi Beta Kappa Society) 32 (4): 616–638. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2015. 
  • Bell, Daniel (1980) [1st. pub. 1963]. "Veblen and the Technocrats: On the Engineers and the Price System". The Winding Passage: Sociological Essays and Journeys. Abt Books. 
  • Chavance, Bernard (2009). Institutional Economics. New York: Routledge. ISBN 9780415449113. 
  • Diggins, John P. (1978). The Bard of Savagery: Thorstein Veblen and Modern Social Theory. New York: Seabury Press. 
  • Dobriansky, Lev (1957). Veblenism: A New Critique. Washington, DC: Public Affairs Press. 
  • Dorfman, Joseph (1934). Thorstein Veblen and His America. New York: Viking Press. 
  • Dowd, Douglas (1966). Thorstein Veblen. New York: Transaction. 
  • Duggar, William M. (דצמבר 1979). "The Origins of Thorstein Veblen's Thought". Social Science Quarterly (University of Texas Press) 60 (3): 424–431. 
  • Fredrickson, George M. (Autumn 1959). "Thorstein Veblen: The Last Viking". American Quarterly 11 (3): 403–415. 
  • Hodgson, Geoffrey M. (2004). The Evolution of Institutional Economics: Agency, Structure, and Darwinism in American Institutionalism. New York: Routledge. 
  • Horowitz, Irving Louis, ed. (2001). Veblen's Century: A Collective Portrait. New Brunswick, N.J.: Transaction. ISBN 978-0-7658-0099-2. 
  • Knoedler, Janet & Mayhew, Anne (Summer 1999). "Thorstein Veblen and the Engineers: A Reinterpretation". History of Political Economy 31 (2): 255–272. 
  • Mayhew, Anne (1999). "Institutional Economics". in Peterson, Janice & Lewis, Margaret. The Elgar Companion To Feminist Economics. Edward Elgar Publishing. 
  • Nitzan, Jonathan & Bichler, Shimshon (2002). The Global Political Economy of Israel. Pluto Press. 
  • Parker, Noel & Sim, Stuart, eds. (1997). The A-Z Guide to Modern Social and Political Theorists. London: Prentice Hall/Harvester Wheatsheaf. 
  • Ramstad, Yngve (1994). "Veblen, Thorstein". in Hodgson, Geoffrey M.; Samuels, Warren J. & Tool, Marc R. The Elgar Companion To Institutional And Evolutionary Economics. Edward Elgar Publishing. 
  • Riesman, David (1953). Thorstein Veblen. New York: Charles Scribner's Sons. ISBN 0844667560. 
  • Ritzer, George (2011). Sociological Theory (מהדורה 8th). New York: McGraw-Hill. ISBN 9780078111679. 
  • Rutherford, Malcolm (1980). "Veblen on owners, managers, and the control of industry". History of Political Economy 12 (3): 434–440. 
  • Sica, Alan, ed. (2005). Social Thought: From the Enlightenment to the Present. Boston, MA: Pearson Education. 
  • Simich, J. L. & Tilman, Rick (1982). "Thorstein Veblen and his Marxist Critics: An Interpretive Review". History of Political Economy 14 (3): 323–341. 
  • Tilman, Rick (1992). Thorstein Veblen and His Critics, 1891-1963:Conservative, Liberal, and Radical Perspectives. Princeton University Press. 
  • Tilman, Rick (1996). The Intellectual Legacy of Thorstein Veblen: Unresolved Issues. Westport, CT: Greenwood Press. 
  • Veblen, Thorstein (1898). "Why is Economics Not an Evolutionary Science?". The Quarterly Journal of Economics. 
  • Veblen, Thorstein (1899). The Theory of the Leisure Class: An Economic Study of Institutions. New York: MacMillan. 
  • Veblen, Thorstein (נובמבר 1901). "Gustav Schmoller's Economics". The Quarterly Journal of Economics 16 (1): 69–93. 
  • Waller, Jr., William T. (ספטמבר 1982). "The Evolution of the Veblenian Dichotomy: Veblen, Hamilton, Ayres, and Foster". Journal of Economic Issues 16 (3): 757–771. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2015. 
  • Wood, John (1993). The Life of Thorstein Veblen and Perspectives on his Thought. New York: Routledge. ISBN 0-415-07487-8. 
  • Zahavi, Amotz (2010). The theory of signal selection and its implications to theories of indirect selection and altruism (Lecture recording). UCLA. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2015.