סכסוך סיאצ'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סכסוך סיאצ'ן
מערכה: הסכסוך על חבל קשמיר
Kashmir map.svg
מפה של חבל קשמיר ואזור קרחון סיאצ'ן
תאריך התחלה: 13 באפריל 1984
תאריך סיום: 25 בנובמבר 2003
משך הסכסוך: 19 שנים
מקום: קרחון סיאצ'ן, חבל קשמיר
35°28′02″N 77°03′00″E / 35.46722222°N 77.05°E / 35.46722222; 77.05 
תוצאה: ניצחון הודי
שינויים בטריטוריות: הודו תפסה שטח של 2,500 קמ"ר
הצדדים הלוחמים

הודוהודו  הודו

פקיסטןפקיסטן  פקיסטן

מפקדים
כוחות

יותר מ-3,000 חיילים

כ-3,000 חיילים

אבדות

36 נפגעים בקרבות הראשונים
1,100 הרוגים בכל התקופה

200 נפגעים בקרבות הראשונים

סכסוך סיאצ'ן (Siachen conflict, מכונה לעיתים מלחמת סיאצ'ן) הוא סכסוך צבאי אשר התרחש הודו לפקיסטן על אזור קרחון סיאצ'ן שבחבל קשמיר.

הסכסוך החל ב-13 באפריל 1984 כאשר הודו יצאה למבצע מגדוט, ובמסגרתו כבשה את קרחון סיאצ'ן ואת המעברים בו. לאורך השנים אירעו מספר תקריות וקרבות נוספים בין הצדדים.

הסכסוך הסתיים כעבור 19 שנה, בהסכם הפסקת אש שנכנס לתוקף בשנת 2003. שני הצדדים ממשיכים להחזיק כוחות באזור, בגבהים של מעל 6,000 מטרים, והאזור נחשב לשדה המערכה הגבוה בעולם. התנאים הקשים בשל ההרים הגבוהים ומזג האוויר הקשה באזור גרמו לאורך השנים למותם של חיילים רבים משני הצדדים. מרבית החיילים שנהרגו בקרחון סיאצ'ן (לפי חלק ההערכות עד 97% מהחיילים שנהרגו) נפגעו כתוצאה מפגעי מזג האוויר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור סיאצ'ן במפת האו"ם.קו הגבול מסתיים בנקודה NJ9842.

קו הגבול בין הודו לפקיסטן באזור קרחון סיאצ'ן מעולם לא הוגדר באופן ברור. בהסכם קראצ'י ב-1949 (לאחר מלחמת הודו-פקיסטן) ובהסכם סימלה בשנת 1972 (לאחר מלחמת הודו-פקיסטן השלישית) נקבע קו הפסקת האש עד נקודה NJ9842. אנשי האו"ם הניחו שני הצדדים אינם מעוניינים בקרחון בשל היותו אזור מרוחק ובעל תנאי מזג אוויר קשים, ולכן לא צפויים עימותים אודות השליטה באזור.