סלמה פראוולו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
13 בנובמבר 2003 (בת 20) סרגוסה, ספרד  | |||
| גובה | 1.74 | |||
| עמדה | קיצונית שמאלית | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקנית** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-3 ביוני 2023 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-15 באוגוסט 2023 | ||||
  | ||||
סלמה סלסטה פראוולו אייגנגונו (בספרדית: Salma Celeste Paralluelo Ayingono; נולדה ב-13 בנובמבר 2003) היא אצנית לשעבר ושחקנית כדורגל ספרדייה, המשחקת בעמדת קיצונית שמאלית בקבוצת ברצלונה ובנבחרת ספרד.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעורייה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראוולו נולדה בסרגוסה, בספרד, לאב ספרדי ואם מגינאה המשוונית.[1] האם הגיעה לספרד על מנת לטפל בבנה מנישואים קודמים שסבל מפגם חמור בראיה. בדצמבר 2012, הוא נעלם בסרגוסה ולאחר כחודש נמצאה גופתו.[2] לפראוולו שני אחים ששניהם שחקני כדורגל גם כן.
פארוולו החלה לשחק כדורגל במועדון סן חוזה בסרגוסה ולאחר מכן עברה למועדון סרגוסה סי אף אף.
ויאריאל (2019–2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2019/20 חתמה פראוולו בויאריאל.
היא שחקה במועדון כ-3 עונות ובשנת 2022 הייתה מועמדת לפרס פושקאש על שער שכבשה במדי המועדון נגד ברצלונה.
ברצלונה (מ-2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראוולו חתמה בברצלונה בעונת 23–2022 לאחר תום חוזהה בויאריאל.
בעונת 23–2022 זכתה עם קבוצתה באליפות ספרד ובליגת האלופות ואף עלתה בהרכב במשחק הגמר.[3]
נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוואלו בחרה לשחק בנבחרת ספרד על אף שיכלה לשחק גם בנבחרת גינאה המשוונית.
היא זכתה עם הנבחרות הצעירות באליפות העולם בכדורגל נשים עד גיל 17 ואליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 17 ב-2018 ובשנת 2022 באליפות העולם בכדורגל נשים עד גיל 20.
היא ערכה את הופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת ב-11 בנובמבר 2022 במשחק ידידות מול נבחרת ארגנטינה.
פראוולו זומנה לגביע העולם בכדורגל נשים 2023 בו נבחרתה העפילה לגמר. פרוואלו כבשה שער ניצחון ברבע הגמר מול הולנד בהארכה וכן את השער הראשון בחצי הגמר מול נבחרת שוודיה.[4]
אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פראוולו התחילה במועדון האתלטיקה של סן חוזה בסרגוסה והצטרפה לאחר מכן למועדון סקופריו-71 גם כן בסרגוסה.
היא זכתה במדליה הראשונה שלה ב-2019 בריצת 400 מטר באליפות ספרד באתלטיקה קלה.
הזכייה אפשרה לה להשתתף באליפות אירופה באתלטיקה באולם 2019.
היא זכתה ב-2019 ב2 מדליות נוספות באליפות אירופה לנוער בבאקו.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועדון | עונה | ליגה | גביע | סה״כ | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
| ויאריאל | 2021/2022 | ליגת העל הספרדית | 8 | 3 | 1 | 0 | 9 | 3 |
| ברצלונה | 2022/2023 | 15 | 10 | 1 | 2 | 24 | 14 | |
| סך הכל | 23 | 13 | 2 | 2 | 33 | 17 | ||
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ספרד (1): 2022/23
- ליגת האלופות (1): 2022/23
נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ספרד בכדורגל נשים
- גביע העולם בכדורגל נשים: 2023
נבחרת ספרד בכדורגל נשים עד גיל 17[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ספרד בכדורגל נשים עד גיל 20[עריכת קוד מקור | עריכה]
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום 3 בכדור הזהב לנשים 2023
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלמה פראוולו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סלמה פראוולו, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
- מידע על סלמה פראוולו באתר הרשמי של ברצלונה, באתר FC Barcelona
- מידע על סלמה פראוולו, באתר BDFutbol
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Torrado, Sara Cuesta (2020-11-01). "Salma Paralluelo, la futbolista y velocista que bate todos los récords". El País. ISSN 1134-6582. נבדק ב-2023-08-17.
- ^ Heraldo de Aragón, Denuncian la desaparición de un joven universitario en Zaragoza, heraldo.es
- ^ UEFA.com, Barcelona 3-2 Wolfsburg: Blaugrana comeback seals second Women's Champions League final win, UEFA.com, 2023-06-03
- ^ Downey, Sophie (2023-08-15). "Spain reach their first Women's World Cup final as late winner sinks Sweden". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-08-17.
| נבחרת ספרד – גביע העולם בכדורגל נשים 2023 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 מיסה • 2 בליה • 3 אביירה • 4 פארדס • 5 אנדרס (ק) • 6 בונמטי • 7 גררו • 8 קלדנטיי • 9 גונסאלס • 10 הרמוסו • 11 פוטיאס • 12 ארננאדס • 13 סלון • 14 קודינה • 15 נבארו • 16 פרס • 17 רדונדו • 18 פראוולו • 19 קרמונה • 20 גאלבס • 21 סורנוסה • 22 דל קסטיו • 23 קול • מאמן: וילדה |
| |