לדלג לתוכן

סמואל לומקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואל לומקס
Samuel Lomax
לידה 2 באוגוסט 1855
יוקספורד, סאפוק, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 10 באפריל 1915 (בגיל 59)
לונדון, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מקום קבורה Aldershot Military Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי צבא בריטניה
תקופת הפעילות 18741914 (כ־40 שנה)
דרגה לוטננט גנרל (צבא בריטניה) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-1
פעולות ומבצעים
מלחמות הקוסה
מלחמת הזולו
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל לומקסאנגלית: Samuel Lomax;‏ 2 באוגוסט 185510 באפריל 1915) היה לוטננט גנרל בריטי, מפקד דיוויזיה בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, אשר נפצע קשה במהלך קרב איפר הראשון ומת כעבור תקופה קצרה מפצעיו.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומקס נולד ב-2 באוגוסט 1855 לתומאס ומרי הלן לומקס מפארק גרוב יוקספורד, סאפוק, וביוני 1874 הצטרף לרגימנט ה-90 הסקוטי. בשנת 1877 נסע עם הגדוד לדרום אפריקה והשתתף במלחמות הקוסה, ובשלב האחרון של מלחמת הזולו ב-1878. עם שובו לבריטניה עם הגדוד שלו לומקס הועלה לדרגת קפטן בעקבות הרפורמות בקארדוול ששילבו את הגדוד שלו ברגימנט הרובאים הסקוטיים בשנת 1881. יחידתו לא נקראה לשירות בהודו או במלחמת הבורים והוא לא ראה פעולה נוספת במשך 36 שנה. הוא הועלה לדרגת מייג'ור בשנת 1886, לוטננט קולונל בשנת 1897, וקולונל בשנת 1901. בתחילת 1902, הוא הועבר לתפקיד מטה בקורפוס ה-2, ובשנת 1904 מונה למפקד חטיבה 10. הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל בשנת 1908, ובשנת 1910 מונה למפקד הדיוויזיה הראשונה. בסוף יולי 1914 קיבל הודעה כי לא יועסק עוד בגלל גילו המתקדם וחוסר הניסיון הצבאי, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט אותה שנה בוטלה ההודעה והוא נשלח עם הדיוויזיה לצרפת.

מלחמת העולם הראשונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומקס פיקד על הדיוויזיה ה-1 במהלך קרב מונס, הקרב הראשון על המארן והקרב הראשון על האן, וב-19 באוקטובר הועלה לדרגת לוטננט גנרל והובטח לו כי ימונה למפקד קורפוס. לומקס פיקד על הדיוויזיה במהלך קרב איפר הראשון, וב-31 באוקטובר נפצע קשה מהתפוצצות פגז במפקדתו. הוא פונה בחזרה לבריטניה, וב-10 באפריל 1915 מת בשנתו בבית החולים בלונדון.