קרב איפר הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב איפר הראשון
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
הגדוד השני של רגימנט האוקס ובאקס מביס את חיילי המשמר הפרוסי.
הגדוד השני של רגימנט האוקס ובאקס מביס את חיילי המשמר הפרוסי.
תאריך התחלה: 19 באוקטובר 1914
תאריך סיום: 22 בנובמבר 1914
משך הסכסוך: 5 שבועות
קרב לפני: המירוץ אל הים
קרב אחרי: קרב שמפאן הראשון
מקום: איפר, בלגיה
50°51′51″N 2°53′44″E / 50.8641°N 2.8956°E / 50.8641; 2.8956 קואורדינטות: 50°51′51″N 2°53′44″E / 50.8641°N 2.8956°E / 50.8641; 2.8956 
תוצאה: ניצחון טקטי למדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה  בריטניה
צרפתצרפת  צרפת
בלגיהבלגיה  בלגיה

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית

מפקדים

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אריך פון פאלקנהיין
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אלברכט, דוכס וירטמברג
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית מקס פון פבק
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אלכסנדר פון לינסינגן

כוחות

4,400,000 (סך הכל)

5,400,000

אבידות

85,000 צרפתים
56,000 בריטים וחיילי האימפריה
22,000 בלגים.

46,765 מתוכם 8,050 נהרגו ו-10,545 נחשבו כנעדרים.

קרב איפר הראשוןאנגלית: First Battle of Ypres) המוכר גם בתור קרב פלנדרס הראשוןצרפתית: 1re Bataille des Flandres, בגרמנית: Erste Flandernschlacht) היה קרב שנערך בסביבת העיירה איפר, צפון מערב בלגיה, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב איפר התנהל סביב 'מבלט איפר' אותו החזיקו צבאות מדינות ההסכמה סביב העיירה איפר, מוקד זה היה בעל חשיבות רבה שכן הוא היה המעוז האחרון לפני ערי הנמל החשובות בצפון צרפת בהם דנקרק. הקרב נחשב לנקודת מפנה חשובה במלחמה בחזית המערבית, הוא הביא לסיום את המירוץ אל הים שאפיין את חודשי המלחמה הראשונים, ובמידה רבה הביא לסיום את הקרבות הדינאמיים. סיום הקרבות סביב איפר בנובמבר 1914 הביא את שני הצדדים להתחפר בעמדות הגנה וחפירות לאורך קו העימות הן כהכנה לחורף והן משום הקושי של שני הצדדים לבצע פריצה משמעותית.

למרות ניצחון מדינות ההסכמה בבלימת הצבא הגרמני, הקרב מסמן גם במידה רבה את סופו של הצבא הבריטי 'הישן' והמיומן. האבידות הרבות שספגו כלל הצדדים ובהם כ-56,000 חיילים בריטים, הביאו לכך שחיל המשלוח הבריטי ירד למחצית מכוחו מאז תחילת המלחמה, מה שהביא לתהליך גיוס חובה בבריטניה כדי למלא את השורות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המירוץ אל הים

ב-4 באוגוסט 1914 החלה הפלישה של הצבא הגרמני לתוך צרפת ובלגיה, אותה ניסו לבלום צבאות בלגיה וצרפת בסיוע חיל המשלוח הבריטי שנשלח על ידי הצבא הבריטי. כחודש לאחר מכן, ניצבו הכוחות הגרמנים מצפון לעיר פאריס וכוחות מדינות ההסכמה הצליחו במהלך הקרב על המארן לבלום את ההתקדמות הגרמנית ולמנוע את נפילת העיר.

עם ניצחון מדינות ההסכמה בקרב על המארן ב-12 בספטמבר 1914, החל שלב בלחימה בו כל אחד מהצדדים ניסה לפרוץ את קווי האויב בעזרת איגוף מכיוון צפון. שלב זה, המוכר בתור 'המירוץ אל הים' משום התגלגלות הלחימה בסדרת קרבות לכיוון צפון וחופי בלגיה וצרפת לאורך תעלת למאנש, נמשך מספר שבועות עד לאוקטובר, כאשר הכוחות הגרמנים כבשו את איפר ואיימו על ערי הנמל הצפוניות. בתגובה לכך, כוחות מדינות ההסכמה ניהלו התקפת נגד אשר שיחררה את איפר ויצרה מבלט ('מבלט איפר') עליו הגנו כוחות חיל המשלוח הבריטי, כאשר מצפון ודרום להם הוצבו כוחות צרפת ובלגיה.

משום החשיבות הרבה של איפר בתור המעוז האחרון המגן על ערי הנמל הצפוניות, הגרמנים פתחו במתקפה רחבה בגזרה בניסיון אחרון לבצע תמרון שיביא לניצחון מהיר. מדינות ההסכמה קיוו אף הם להביס את הכוחות הגרמנים באיפר וכך לאגף את הקו הגרמני מצפון, לשחרר את בלגיה ולסיים את המלחמה עד לסוף שנת 1914. מרכיב חשוב שתרם לאופטימיות של מדינות ההסכמה הייתה העיר אנטוורפן, אשר נותרה בידי כוחות בלגים בסיוע כוחות הצי המלכותי הבריטי, אך זו נפלה ב-10 באוקטובר אחרי מצור בן 11 ימים. בגזרה שמדרום לאיפר ניסו הבריטים באמצע אוקטובר להתקדם מזרחה לאזור שמצפון לליל, דבר שהוביל בשבועות הבאים לקרב מסין.

צבאות ופיקודם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות ההסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל המשלוח הבריטי:

בחודשי המלחמה הראשונים היה חיל המשלוח הבריטי יחידה בסדר גודל של ארמייה, אשר הורכבה ממספר קורפוסים ודיוויזיות מרחבי יחידות הצבא הבריטי. במהלך הקרב הורכבו הכוחות הבריטים משישה קורפוסים, בנוסף ליחידות גיס התעופה המלכותי (בפיקודו של דוויד הנדרסון) ודיוויזיית הצי המלכותי (בפיקודו של פאריס). הקורפוסים כללו את:

  • הקורפוס הראשון (דאגלס הייג): הדיוויזיה הראשונה (לומקס), הדיוויזיה השנייה (מונרו)
  • הקורפוס השני (הוראס סמית'-דוריאן): הדיוויזיה השלישית (המילטון), הדיוויזיה החמישית (פרגוסון)
  • הקורפוס השלישי (ויליאם פלטני): הדיוויזיה הרביעית (וילסון), הדיוויזיה השישית (קייר)
  • הקורפוס הרביעי (הנרי רולינסון): הדיוויזיה השביעית (קאפר), דיוויזיית הפרשים השנייה (בינג)
  • קורפוס הפרשים (אדמונד אלנבי): דיוויזיית הפרשים הראשונה (ליל), דיוויזיית הפרשים השנייה (גוף)
  • הקורפוס ההודי (ג'יימס וילקוקס): דיוויזיית לאהור (ווטקיס), דיוויזיית מיראט (אנדרסון).

הארמייה הצרפתית השמינית: הכוחות הצרפתיים בארמייה השמינית כללו אף הם שישה קורפוסים, אך לרוב עם מספר רב יותר של דיוויזיות בכל קורפוס, סך הכל 17 דיוויזיות:

  • קורפוס הפרשים הראשון (קוניו): דיו' הפרשים ה-1 (מאזל), דיו' הפרשים ה-3 (לטורס), דיו' הפרשים ה-10 (קונטס).
  • קורפוס הפרשים השני (דה מיטרי): הדיו' ה-5 (אלנו), הדיו' ה-9 (דה לספי), הדיו' הטריטוריאלית ה-87 (רוי).
  • הקורפוס התשיעי (דבוייס): הדיוויזיה ה-17 (גוינבודט), הדיוויזיה ה-18 (לפברה).
  • הקורפוס ה-16 (גרוסטי): הדיו' ה-31 (וידאל), הדיו' ה-32 (בושאז), הדיו' ה-39 (דנאנט), הדיו' ה-42 (לנקואטונט).
  • הקורפוס ה-20 (בלפורייר): הדיוויזיה ה-11 (פרי), הדיוויזיה ה-26 (הלוויין)
  • הקורפוס ה-32 (אימבר): הדיו' ה-38 (מטיו), הדיו' ה-42 (דושאס), הדיו' הטריטוריאלית ה-89 (בושר)

האימפריה הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Herzog Albrecht Portrait.jpg Rupprecht von Bayern.jpg
מפקדי הארמיות ה-4 וה-6
מימין הדוכס אלברכט ומשמאל הנסיך רופרכט
קבוצת חיילים גרמנים לצד תותח שדה, 1914.

הארמייה הרביעית הארמייה בפיקודו של הדוכס אלברכט מוירטמברג מחמישה קורפוסים של דיוויזיות מילואים, עם סך הכל 13 דיוויזיות:

  • קורפוס המילואים השלישי (פון בזלר): דיוויזיית המיל' החמישית, דיוויזיית המיל' השישית, דיוויזיית התחלופה הרביעית
  • קורפוס המילואים ה-22 (פון פלקנהיים): דיוויזיית המיל' ה-43, דיוויזיית המיל' ה-44
  • קורפוס המילואים ה-23 (פון קלייסט): דיוויזיית המיל' ה-45, דיוויזיית המיל' ה-46
  • קורפוס המילואים ה-26 (פון היגל): דיוויזיית המיל' ה-51, דיוויזיית המיל' ה-52
  • קורפוס המילואים ה-27 (פון קרלוביץ): דיוויזיית המיל' ה-53 (סקסוניה), דיוויזיית המיל' ה-54 (וירטמברג), דיוויזיית המיל' התשיעית, דיוויזיית המיל' השישית (בוואריה)

הארמייה השישית הארמייה בפיקודו של הנסיך רופרכט מבוואריה הורכבה מחמישה קורפוסים, עם סך הכל 10 דיוויזיות:

  • הקורפוס השני (פון לינסינגן): הדיוויזיה השלישית, הדיוויזיה הרביעית
  • הקורפוס השביעי (פון קלייר): הדיוויזיה ה-13, הדיוויזיה ה-14
  • הקורפוס ה-13 (פון פבק): הדיוויזיה ה-26, דיוויזיית המיל' ה-25
  • הקורפוס (הסקסוני) ה-19 (פון לאפרט): הדיוויזיה ה-24, הדיוויזיה ה-40
  • קורפוס המילואים ה-14 (פון לודן): דיוויזיית המיל' ה-26, דיוויזיית המיל' הבווארית השישית

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של ההתקפה הגרמנית בסביבת איפר, ה-20 באוקטובר 1914.

תחילת האש וההתקפה הגרמנית (19-21 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב לנגמארק (21-24 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבות בגזרה המרכזית (24-31 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפת הנגד בגזרת גלוולט (25-29 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתקפה הגרמנית בגזרת גלוולט (29 באוקטובר - 14 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים גרמניים אחרונים (11 בנובמבר - 22 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lomas, David. 2003. First Ypres 1914: The graveyard of the Old Contemptibles. UK: Osprey Publishing.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]