עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב

עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב
عبد الله بن عمر ابن الخطاب
לידה	610?; מכה, ערב הסעודית
פטירה	693 (בגיל 83 בערך); מכה, ערב הסעודית
מדינה	Medina community, חליפות ראשידון, ח'ליפות אומיה
השקפה דתית	אסלאם
בן או בת זוג	Safiyya bint Abi-Ubayd

עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב (612 - 695, או 10 לפני ההג'רה - 73 להיג'רה) הוא בנו של הח'ליף השני, עומר אבן אל ח'טאב. בן עומר היה אחד הצחאבים הצעירים ביותר בתקופת הנביא מוחמד, ואחד מגדולי פוסקי ההלכה (בפתווה), וכן הפגין יכולות מיוחדות במסירת החדית'^[1].

אבן עומר השתתף בכמה מערכות צבאיות עם הנביא מוחמד, ולאחר מות הנביא השתתף בכל המערכות הצבאיות: בעיראק, פרס, מצרים ובאפריקה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב בן נפיל בן עבד אל-עוזי אבן ריאח בן כרט בן רזאח בן עודי בן כאעב אל-קוראשי (שבט קורייש), נולד במכה לפני הגירתו של הנביא מוחמד לית'ריב. אמו ואמה של אחותו חאפסא הייתה זיינב בתו של מז'עון אל-ג'ומחיה^[2]. הוא התאסלם כשהיה בן שתים עשרה, ביחד עם אביו.

לאחר מותו של הנביא מוחמד, עבדאללה בן עומר השתתף בפאתוח אל-שאם, בעיראק, בפרס, במצרים ובאפריקה. ולאחר מכן חזר והשתכן באל-מדינה. הח'ליף השלישי עות'מאן בן אפאן הציע לו משרה ברשות השופטת, והוא סרב. בתקופת המצור על עותמאן לקח אבן עומר את החרב של אביו ויצא להגן על עותמן^[3].