לדלג לתוכן

עבראניאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עִבְּרָאנִיָּאת (בערבית عبرانيات) היא תוכנית התנדבותית שמטרתה לקדם את רמת העברית המדוברת של תלמידי בתי הספר הערביים בישראל. המתנדבים בתוכנית, ששפת האם שלהם עברית, מקיימים מפגשים בקבוצות קטנות בבתי ספר ערבים ברחבי ישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל 2024 תלמידים ערבים בישראל [1][2] יודעים עברית משמעותית פחות מהוריהם כשהיו בגילם. גם כשקיימת הבנה בסיסית בעברית יש לתלמידים הערבים קושי לשוחח בעברית בשל העדר הזדמנויות לתרגל את השפה. רוב הצעירים הערבים בישראל מסיימים את לימודיהם במערכת החינוך כאשר אינם בקיאים בשפה העברית ואינם מסוגלים לנהל שיח בעברית או להתמצא בסביבה המתנהלת בעברית[3]. רמת הידע הנמוכה בעברית מגבילה מאוד את אפשרויותיהם ללמוד באקדמיה ולהשתלב בשוק העבודה ובחברה הישראלית בהמשך חייהם[4]. על פי נייר עמדה של מכון אהרון מ–2020, קיים קשר מובהק בין רמת העברית של ערבים בישראל בסיום התיכון לבין סיכוייהם להשתלב בהצלחה באקדמיה ובתעסוקה, וכן קשר לשכר העתידי שלהם. בדו"ח מבקר המדינה 2023 צוין כי לצעירים ערבים בישראל אפשרויות תעסוקה מצומצמות וכי אחד החסמים העיקריים המגבילים את אפשרויות התעסוקה הוא חוסר שליטה בעברית ובפרט חוסר היכולת לנהל שיחה. עוד הוזכר בדו"ח כי הדבר מוביל לאחוז גבוה של צעירים חסרי מסגרת עבודה או לימודים, וכי חוסר המעש מוביל לעליה בפשיעה[5]. נמצא כי שיפור רמת העברית של בוגרי מערכת החינוך הערבית יכול להיות מתורגם לתוספת של 1.27 מיליארד שקלים בשנה לתוצר הלאומי, כתוצאה משיפור בתעסוקה ובפריון[6][7].

מגמת הירידה בשליטה בעברית קשורה לכך שכיום בניגוד לעבר, ניתן לקבל את כל השירותים ביישובים הערבים בערבית. השפה הערבית היא השפה הדומיננטית במרחב התרבותי המשפחתי, הקהילתי והיישובי של ערביי ישראל, ולרוב היא השפה הבלעדית במוסדות הערביים ולכן הצורך בעברית והחשיפה לעברית פוחתים[8]. החשיפה המעטה לעברית קשורה גם לכך שצריכת התקשורת הן הממוסדת והן ברשתות החברתיות יכולה להיות בערבית או באנגלית, זאת בניגוד לעשורים קודמים בהם ערוצי התקשורת הנגישים לערביי ישראל היו בעברית בלבד[9]. כך גדל דור בו יהודים לא מבינים ערבית וערבים לא מבינים עברית. הנתק בין אזרחי ישראל היהודים ושאינם יהודים גדל ונמנעת היכרות ביניהם דבר שיכול להעצים קיטוב פחד ושנאה.

יסודות ומטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית עבראניאת קמה במטרה לשפר את השליטה של תלמידים ערבים בשפה העברית מתוך כוונה שהדבר יעזור בהשתלבותם והתקדמותם העתידית. משמעות המילה "עבראניאת" בערבית היא עברית מדוברת. במיזם מושם דגש על עידוד הניסיון להבעה בעברית ועל חיזוק הביטחון ביכולת לדבר בעברית. במסגרת המיזם נפגשים מדי שבוע מתנדבים ששפת האם שלהם עברית, עם תלמידים ערבים כדי לאפשר אימון והתנסות בשיח בעברית[10]. שיח זה בא כהשלמה ללימודי העברית הפורמליים הניתנים במסגרת בית הספר בדרך כלל על ידי מורים ששפת אימם ערבית. נמצא כי כאשר השפה העברית נלמדת על ידי דובר השפה כשפת אם, הדבר מעלה את ציוני התלמידים באופן ניכר[11]. בנוסף, בשיעורי העברית בבתי הספר מלמדים בעיקר קריאה וכתיבה בעברית, אוצר מילים ודקדוק, אבל לתלמידים יש מעט מאוד הזדמנויות לתרגל דיבור וניהול שיחה בעברית ולכן רמת הדיבור שלהם נמוכה. אחת ההמלצות בנייר המדיניות לשנת 2023 שנכתב על ידי דוקטור תחאוכו ודוקטור קלישר, היא ההמלצה להגביר חשיפה ומפגש עם דוברי עברית שפת אם ובכללם שילוב מתנדבים דוברי עברית בתוכנית הלימודים השוטפת[12]. בבסיס התוכנית עבראניאת עומדת התפיסה שחשיפה לשפה היא דרך טבעית וטובה ללמוד אותה, ושלעניין זה כל חשיפה תורמת. כלומר שמיעת השפה, ניהול שיחה, קריאה, צפייה בתוכן בשפה כמו למשל סרטונים וסדרות, כולם תורמים לשיפור היכולת השפתית של התלמיד.

רווח משני חשוב שמושג דרך התכנית קשור להכרות האישית בין התלמידים למתנדבים ולקירוב לבבות. ההיכרות האישית מפחיתה סטיגמה, רתיעה והכללות המתחזקות במציאות בה אין הכרות אישית בין יהודים וערבים. המפגשים המתקיימים במסגרת התוכנית מאפשרים ליהודים ללמוד על החברה הערבית, ולנוער הערבי לבטוח יותר ביהודים.

מרכיבי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תוכנית עבראניאת מתנדבים הדוברים עברית כשפת אם מגיעים לבתי הספר פעם בשבוע ומשוחחים עם התלמידים שיחה חופשית בעברית על נושאים שונים, כדי שיתרגלו דיבור בעברית. הפגישות הן עם קבוצה קבועה של תלמידים כדי ליצור אצלם אמון ואיתו בטחון והעזה לדבר. התוכנית פועלת בעיקר בחטיבות ביניים ותיכונים. הילדים המשתתפים בקבוצות הם בעלי ידע בסיסי בעברית ומוטיבציה ללמידה[11].

כדי שהתלמידים יוכלו להיחשף לעברית במהלך השבוע ולא רק במפגש השבועי, הוקמו בנוסף למפגשים, אתר בשם "עבראניאת" ודף אינסטגרם בשם זה. באתר מופיעים מגוון רחב של תכנים בעברית, כגון משחקים, סדרות, שירים ועוד. המתנדבים מעודדים את התלמידים לצפות בזמנם החופשי בתכנים המתאימים לרמת העברית שלהם ומעניינים אותם. התכנים זמינים לצפייה ללא תשלום. בנוסף מעודדים את התלמידים לעקוב אחרי דף האינסטגרם של התוכנית בו מתפרסמים כמעט מדי יום סרטונים קצרים המלמדים מילים, מתקנים שגיאות נפוצות, ונותנים טיפים בעברית. דף האינסטגרם נצפה מאוד ונכון למאי 2024 יש לו 20 אלף עוקבים.

התפתחות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית "עבראניאת" פותחה בשנת הלימודים 2021/22 בחטיבת ביניים אבן סינא בכפר קאסם. בהשתתפות המנהל וצוות הוראת העברית של בית הספר נבחנו פרמטרים כמו גודל קבוצה, זום לעומת פנים אל פנים, תכנים ונושאי שיחה וגובשה המתכונת הנוכחית של התוכנית. מאז הקמתה קיימת עליה מתמדת במספר המתנדבים ובמספר בתי הספר בהם היא מיושמת- ארבעה מתנדבים בבית ספר "אבן סינא" ב־2021/22, עשרות מתנדבים ב-15 בתי ספר ב-2022/23, קרוב ל-200 מתנדבים ב-22 בתי ספר ב־2023/24. מהקמת התוכנית ועד מאי 2024 התנדבו אליה מאות מתנדבים, רובם ישולבו בה בשנת הלימודים 2024/25. משרד החינוך הכיר בתוכנית בקיץ 2023 והיא מופיעה בחוזר מפמ"ר של משרד החינוך לשנה זו [13]. התוכנית נוסדה על ידי סיגל נעים ואודי פלס. מובילי המיזם, הפועלים רובם בהתנדבות, הם צפריר איתן סיגל נעים ואודי פלס בצוות הניהול, תמי ששון וורד ריפין שאחראיות על הליווי הפדגוגי, לובנה ריפי שאחראית על בניית האתר ועל תכנים ופוסטים ודוניה דהר שאחראית על דף האינסטגרם.

.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יניב שרון, כנס השפה העברית בחברה הערבית: "כשל של המערכת שהבוגר הערבי לא יכול לנהל שיחה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2024-05-12
  2. ^ אתר למנויים בלבד שירה קדרי־עובדיה, התלמידים הערבים לא לומדים עברית: "מעדיפים מקצוע מועיל", באתר הארץ, 13 ביולי 2023
  3. ^ דר' מריאן תחאוכו ודר' עידית קלישר, אוריינות בשפה העברית בשפה הערבית: סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה. נייר מדיניות 2023
  4. ^ יניב שרון, "לומדים על השפה אבל לא את השפה": פרופ' מוחמד אמארה דורש שינוי בלימודי העברית לערבים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2024-05-19
  5. ^ אתר למנויים בלבד דיאא חאג' יחיא, בלי עבודה ובלי לימודים, קרוב לשליש מהצעירים הערבים הולכים לאיבוד בסיום התיכון, באתר הארץ, 2 במאי 2023
  6. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, "גדלתי על תוכניות של מיכל ינאי. בלי זה, הייתי מקים חברה בכפר קאסם", באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2021
  7. ^ התשואה לידע בשפה העברית בחברה הערבית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם
  8. ^ נטלי אקון, ‏אוטונומיה לשונית ולא שפה רשמית, השילוח, 4 באוקטובר 2019
  9. ^ אתר למנויים בלבד דוד רטנר, בסוף כל משפט בעברית כבר אין ערבי עם נרגילה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2016
  10. ^ עבראניאת عبرانيات – פשוט לדבר עברית – עִבְּרָאנִיָּאת הוא מיזם התנדבותי, שנועד לעזור לתלמידים בבתי הספר הערבים לשוחח בטבעיות בעברית, כדי להרחיב את טווח האפשרויות שהחיים בארץ מציעים להם., באתר ibraniyat.org
  11. ^ 1 2 ערן זינגר, מרחאבית, באתר Podcast Addict, ‏22 בפברואר 2024
  12. ^ אוריינות בשפה העברית בחברה הערבית: סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה. נייר מדיניות 2023
  13. ^ חוזר מפמ"ר - עברית לערבים לשנה"ל תשפ" ד (עמוד 11)