שפת אם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.

מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ. באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.

שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפשה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.

תקופה קריטית לרכישת שפת אם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילאי הינקות והילדות המוקדמת הם תקופה קריטית לרכישה של שפת אם באופן מלא ושוטף‏[1]. לאחר מכן תהליכי רכישת השפה הופכים להיות מאומצים ומוגבלים יותר במידת היעילות שלהם.

אופן השימוש בשפת האם מול שפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, ניתן להגדיר את שפת האם של דובר מן ההיבט הפונקציונלי כשפה שבה הוא מונה (סופר), חושב, חולם ומדבר. לעתים, ישנה הבחנה בין שפת החשיבה והדיבור לבין שפת הכתיבה. דוגמאות נודעות לכך:

  • המשורר חיים נחמן ביאליק, שנהנה משליטה מושלמת בכתיבה בעברית, חשב ואף העדיף לדבר ביידיש, כמוהו כחלק גדול מן הסופרים והמשוררים בעברית בתחילת המאה העשרים;
  • הסופר ולדימיר נבוקוב, דוגמה אחרת, שלט באופן מושלם ברוסית וגם באנגלית, אך שפת האם האמיתית שלו הייתה כנראה הרוסית;
  • אפרים קישון, הומוריסטן ממוצא הונגרי, שהיה כבר בן 25 כאשר פגש לראשונה בשפה העברית, טען באחת ההומורסקות שלו כי הוא מתקשה להאמין כי אפשר לספור בשפה אחרת מלבד הונגרית. קישון כתב גם בספרו "סליחה שניצחנו" על מדינת ישראל: "זוהי הארץ היחידה בעולם שבו האם לומדת את שפת האם מפי הבנים".
  • שלמה יידוב, זמר יהודי ממוצא דרום-אמריקאי, שר בשירו המפורסם "חולם בספרדית": "אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית".

היבטים תרבותיים ולאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפה ראשונה לדוברי עברית-  השפה הראשונה והיחידה הייתה לשון הקודש. מזמן דור הפלגה שמופיע בספר בראשית פרשת נוח, כתוב שהיה להם שפה אחת (ולא מספר שפות) ודברים אחדים. ה' בלל את שפתם  לעוד לשונות עד שיש שבעים לשונות עיקריים (היום יש יותר בגלל ערבוב השפות וניבים שונים וכולי) , וזה אחת הסיבות למה יש שפות שקרובות לשפה העברית (מה שמכונות שמיות).

אצל דוברי הערבית- שהשפה הראשונה או שפת אמם היא הערבית כמובן- השפה שהאדם לומד אותה מסביבתו אשר נולד וגדל בה, מבלי להסתכל ולשים דגש על הלאומיות שלו, ויש מקרים שבהם יש לאדם יותר משפת אם אחת, כמו הקורדים למשל והסריאנים, אשר נולדו וגדלו בסביבה ערבית, ותרבות ערבייה, בגלל כך אנו מוצאים אותם מדברים ערבית, ושפתם הלאומית אותו דבר, ובאותו קצב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hensch, T. K. (2003). Controlling the critical period. Neuroscience research,47(1), 17-22.‏