עיוורון קשבי
עיוורון קשבי הוא התופעה הקוגניטיבית של אי תפיסת עצמים נראים בהיעדר הפניית קשב עבורם. תופעה זו היא סוג של עיוורון קוגניטיבי, בדומה לעיוורון לשינויים.
תפיסה ללא קשב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר ראשון בתחום הראה כי הפניית קשב לגירוי ויזואלי אחד עשוי לגרום לגירוי שני לא להיתפס כלל, על אף שהוא נמצא במרכז שדה הראייה[1] . המסקנה שהסיקו אותם חוקרים היא שאין תפיסה ללא קשב.
בשנת 1997 הוכח כי יכולה להתרחש תפיסה ללא קשב. החוקרים חשפו נבדקים לגירויים ללא הפניית קשב (ברקע של מטלה אחרת), ואף על פי שהנבדקים דיווחו שלא הבחינו בהם, נמצא שהגירויים השפיעו על תשובותיהם במטלה מאוחרת יותר (הנבדקים התבקשו לשפוט מבין שני קווים איזה קו יותר ארוך. הגירויים אליהם 'לא שמו לב' הכילו רמז ויזואלי). הנבדקים בניסוי דיווחו שהם הימרו על התשובות, אך בפועל ביצועם היה טוב בהרבה מניחוש. כלומר, המערכת הקוגניטיבית ידעה לתפוס ולעבד את הגירוי ולהגיב בהתאם, אף על פי שלתהליך לא ניתן קשב ושהוא לא נכנס למודעות[2]. מניסוי זה מתבקשת פרפרזה על מסקנת המחקר המוקדמת יותר - אין תפיסה מודעת ללא קשב.
ניסוי הגורילה הבלתי נראית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד המחקרים הידועים בתחום הוא ניסוי הגורילה הבלתי נראית. ניסוי זה, שנערך בשנת 1999 על ידי הפסיכולוגים דניאל סימונס (Daniel Simons) וכריסטופר צ'בריס (Christopher Chabris), נחשב לאחת הדוגמאות הידועות לעיוורון קשבי. בניסוי התבקשו משתתפים לצפות בקטע וידאו קצר שבו שתי קבוצות של שחקנים (הלובשים חולצות לבנות ושחורות) מעבירות ביניהן כדור. באמצע הסרטון נכנסת לחדר דמות מחופשת לגורילה, עומדת לרגע במרכז הפריים, מתופפת על החזה, חוצה את החדר, ויוצאת מצדו השני. הצופים בסרטון התבקשו לעקוב אחרי פעילות הלבושים בחולצות לבנות, ולספור את כמות הפעמים שהם מעבירים ביניהם את הכדור. כמחצית ממספר הצופים בסרטון לא הבחינו כלל בגורילה, אף שנוכחותה הייתה שונה ולא צפויה. תוצאה זו מדגימה כיצד התמקדות במשימה קוגניטיבית (למשל ספירה מדויקת של מסירות, על ידי דמויות ספציפיות) עשויה למנוע לחלוטין הבחנה בגירוי חזותי בולט אחר, גם כאשר הוא מופיע במרכז שדה הראייה. הניסוי הפך לאבן דרך בהבנת מגבלות הקשב האנושי. [3] [4] [5].
עיוורון קשבי בחיי היום יום
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שעיוורון קשבי ניכר בתפיסתנו בכל עת, אנו מודעים אליו רק במקרים בהם יש השלכות לכך שלא תפסנו עצמים שהיינו 'אמורים לראות'. דוגמה מצערת היא הקושי של נהגים להבחין בכלי רכב דו-גלגליים. כיוון שרוב הנהגים מכוונים קשבית להבחנה במכוניות, קיימת נטייה שלא להבחין ברוכבי האופנוע והאופניים, מה שגורם לפגיעותם על הכביש.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועה לימונה, חושבים שאתם רואים הכל? תחשבו שוב, באתר הארץ, 29 בפברואר 2012
- אמיר חרש, איך מפספסים גורילה, מתוך גליליאו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ A. Mack et al. "Perceptual organization and attention", Cognitive Psychology, Oct. 24 (4)1992 pp. 475-501
- ↑ Cathlene M Moore & Howard Egeth, "Perception Without Attention: Evidence of Grouping Under Conditions of Inattention", Journal of Experimental Psycology: Human Perception and Performance, 23 (2), 1997, pp. 339-352
- ↑ סרטון הווידאו של ניסוי הגורילה הבלתי נראית
- ↑ visual cognition lab, University of Illinois
- ↑ Daniel J Simons & Christopher F Chabris, "Gorillas in our midst: sustaining inattentional blindness for dynamic events", Perception 28, 1999, pp. 1059-1074.