לדלג לתוכן

עצמות ניחוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עצמות ניחושסינית: 甲, בפין-יין: jiǎgǔ; תעתיק עברי: "ג'יָא-גוּ-וֶן") הן עצמות שכם של שוורים או שריונות של צבים, ששימשו לפולחן ניבוי עתידות על ידי מלכי שושלת שאנג הסינית. על רבות מהעצמות חרוט כתב המתאר את שאלה שנשאלה, לעיתים גם את התשובה, ואת שקרה לבסוף בסוגיה הנשאלת. הכתב המופיע על העצמות הוא הצורה הקדומה ביותר של הכתב הסיני שהשתמרה עד ימינו, ונקרא לרוב כתב עצמות הניחוש. עצמות ניחוש רבות התגלו באזור חורבות יין שו במחוז חנאן שבסין בתחילת המאה ה-20, והיוו אימות לקיומה של שושלת שאנג, שעד אז הוטל בספק או נחשב למיתוס, זאת מפני שבכתובות שעל העצמות אוזכרו שמות שבטים ואנשים המוכרים מן המיתוסים המאוחרים על אודות שושלת שאנג. עד כה נמצאו כ-100,000 עצמות, והן מהוות מקור חשוב לחקר סין העתיקה ותרבותה.[1]

גילוי העצמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד תחילת המאה ה-20 העצמות לא היו ידועות כלל, אף שכנראה כמה עצמות נמצאו בתקופות מוקדמות יותר אך לא יוחסה להן חשיבות ארכאולוגית.

העצמות התגלו בשנת 1899 על ידי וָאנְג יִיז'ונְג, מנהל האקדמיה הקיסרית בשל מחלת המלריה שתקפה את בייג'ינג באותה תקופה. עצמות הניחוש נמכרו בבתי המרקחת כ"עצמות דרקון" כתרופה למלריה ולמחלות נוספות. עצמות כאלו התגלגלו לידיו של ואנג, הוא זיהה עליהן סימני כתב ושיער שהוא קדום מאוד. התחקות אחר מקורות העצמות הובילה לכפר בשם שְׂיָאוטוּן, ובסביבתו התגלו עצמות רבות כאלו. תארוך העצמות לתקופת שושלת שאנג הפך את העצמות למבוקשות אצל אספנים, ועצמות רבות נאספו ונמכרו באופן פיראטי, ורבות מהן הגיעו למוזיאונים ברחבי העולם.

בשנת 1927 החלו חפירות שיטתיות באזור חורבת יין שו, שנמשכות בהפסקות עד היום, ונמצאו בה עצמות רבות. עצמות הניחוש קוטלגו ופוענחו ומחקרן עודנו מעסיק היסטוריונים של סין העתיקה.

עצמות הניחוש הן עצמות שטוחות, בדרך כלל עצמות שכם של בהמות או החלק התחתון של שריונות צבים משויפות, בהן נקדחו שקעים בצורה קבועה. בעצמות נבקעו חריצים בשל חשיפה לחום, על ידי ברונזה מלובנת. על חלק מן העצמות מופיעים סימני כתב שנחרטו על העצם. כמעט כל העצמות נמצאו באזור חורבת יין שו, והן מתוארכות לסוף תקופת שושלת שאנג (השמות המופיעים על העצמות הן בדרך כלל שמות תשעת המלכים האחרונים בשושלת זו). עצמות מעטות נמצאו במקומות אחרים וחלקן מתוארכות לתקופת תחילת שושלת ג'ואו, אם כי השימוש בעצמות ניחוש פסק זמן קצר לאחר עלייתה של שושלת ג'ואו.[2]

הכמות הגדולה של העצמות שנמצאה (יותר ממאה אלף) מעידה על כוחם של מלכי שושלת שאנג, שיכלו להשיג כמות כה גדולה של שריונות צבים. על העצמות מופיעים שמות מלכי שאנג התואמים לכתוב בספר רשומות ההיסטוריון וכן שמות של אצילים נוספים.

שיטת הניחוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הניחוש שויפו העצמות על ידי כוהני דת מיוחדים, נקדחו בחלקן האחורי שקעים, וכל אחד מהשקעים מוספר. טקס הניחוש נעשה כמעט תמיד על ידי המלך ולעיתים נדירות על ידי בן אחר במשפחת המלוכה, או על ידי אציל המקורב למלך. במהלך הטקס נשאלה השאלה, והוכנס מוט ברונזה מלובן לשקעים שבעצם. החום יצר סדקים בעצם, והתשובה לשאלה נקבעה ככל הנראה על פי זווית הסדקים, ואולי גם על פי הקול שנשמע בעת סדיקת העצם. ריבוי השקעים בעצם נועד לצורך שאלת השאלה שוב ושוב עד שהתקבלה תשובה ברורה.

השאלות עוסקות בשאלות חקלאיות, בשאלות הקשורות למלחמה ולניהול המדינה, בשאלות אישיות של משפחת המלוכה ובשאלות נוספות מסוגים שונים. חריטת הכתובות על העצמות לא הייתה ככל הנראה חלק הכרחי מן הטקס שכן חלק מהעצמות נעדרות כתובות. חריטת הכתובות שימשה ככל הנראה לצורך בדיקתו החוזרת של הניחוש, אימות תוצאותיו ואימון כוהנים מתלמדים ברזי הטקס. הכתובות נפתחות לרוב בציון התאריך ושמו של המנבא (בדרך כלל המלך), לאחר מכן מופיעה השאלה, ולאחריה תשובה קצרה. בחלק קטן מן העצמות מופיע לבסוף גם אימות המאשר את הצלחת הניחוש.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יצחק שיחור (עורך), כל אשר מתחת לשמיים - תולדות הקיסרות הסינית, כרך א' - צמיחתה של הקיסרות הסינית, האוניברסיטה הפתוחה, 2011.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כל אשר מתחת לשמיים, כרך א, עמ' 111.
  2. ^ כל אשר מתחת לשמיים, כרך א, עמ' 125.