שושלת שאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hanzi (traditional).svg
בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

שושלת שָׁאנְגסינית: 商, בפין-יין: shang) או שושלת יִיְןסינית: 殷代, בפין-יין: Yīn dài) הייתה, השושלת השנייה בתולדות סין. לפי ההיסטוריוגרפיה הסינית, שושלת זו שלטה לאחר שושלת שיה, באלף השני לפני הספירה באזור עמק הנהר הצהוב, והוחלפה על ידי שושלת ג'ואו לאחר קרב מויה בשנת 1046 לפנה"ס.

לפי הכרונולוגיה המסורתית, המבוססת על ההערכות שנעשו על ידי ליו שין בתחילת הספירה, שושלת שאנג שלטה מהשנים 1766 - 1122 לפנה"ס. אך לפי הכרונולוגיה של רשומות הבמבוק, השושלת שלטה מ-1556 עד 1046 לפנה"ס. יתר על כן, כרונולוגיית שיה-שאנג-ג'ואו תיארכו את שלטון שאנג משנת 1600 עד 1046 לפנה"ס.

Flag of the People's Republic of China.svg
היסטוריה של סין
התקופה הקדומה
סין הקיסרית
התפוררות הקיסרות
סין המודרנית
העת החדשה
ראו גם
פורטל:סיןP Chinese Dragon.png

היסטוריה של השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי "ספרי השנים של היין" שבספרו של ההיסטוריון שימה חיאן, רשומות ההיסטוריון הגדול, מייסד השושלת, שייה (偰), או שי (契), נולד באופן ניסי לאחר שאשתו של הקיסר קו בלעה ביצה של ציפור שחורה. ההיסטוריון מתאר כיצד שייה סייע למייסד שושלת שיה, הקיסר יו הגדול, לעצור את המבול (אנ'), וקיבל בתמורה כנחלה אזור בשם שאנג. שלושה עשר דורות לאחר מכן, טאנג, יורשו של שייה, הביס את צבאו של שְׂיָה גְ'יֵה, קיסר שיה האחרון שתואר כקיסר מושחת ואכזר, בקרב שהתרחש במינגטיאו (צפון אניי של ימינו), וכך עלתה לשלטון שושלת שאנג. ישנם היסטוריונים המפקפקים בסיפור זה, וטוענים שלא בהכרח התרחשה החלפת שושלות בין שיה לשאנג, אלא סביר להניח שהן התקיימו במשך תקופה מסוימת במקביל.

בהמשך הרשומות מתוארות תולדותיהם של רק מעט מקיסרי שאנג הידועים לנו, בעוד השאר הוזכרו בשמם בלבד. בירתה של השושלת הוחלפה חמש פעמים; האחרונה הייתה יין. התקופה לאחר המעבר, שהתחילה משלטונו של פאן גנג, נחשבה לתור הזהב של השושלת.

קברה של המלכה/מצביאה פֿוּ הָאו. כמות החפצים בקבר מצביעים על חשיבותה של המלכה.

פֿוּ הָאו (שנקראה גם מוּ-שִׂין), אחת משישים נשותיו של הקיסר ה-23 וו דינג, הייתה לוחמת מצטיינת שעלתה בדרגות בצבא שאנג עד לרמת גנרל. היא הייתה המצביא המוערך ביותר בתקופתה. עם 13,000 חייליה, היא הובילה מערכות נגד מדינות יי, שיאנג ובא השכנות, כאשר האחרונה כללה את המארב הגדול הראשון בהיסטוריה הסינית. כיום מוצב פיסלה בעיר יִין-שׂוּ'.

קרב מויה היה הקרב בו התרחשה נפילתה הסופית של שושלת שאנג. הקרב נערך מול צבאו של וו מג'ואו, שלימים יהיה הקיסר הראשון של השושלת הבאה, במרכז הנאן, בין יותר מחצי מיליון חיילי שאנג (חלקם הגדול עבדים), לבין כ-50,000 חיילי ג'ואו. במהלך הקרב ערקו כ-170,000 חיילי שאנג לשורות ג'ואו, מהלך שמוטט את מעט המשמעת והמורל שהיו לצבא שאנג. העריקה חרצה את גורלה של שושלת שאנג. כל חיילי שאנג הנאמנים נהרגו בקרב, או חוסלו אחריו (כ-350,000 איש). מלך שאנג האחרון נמלט לאחר הקרב לארמונו, ענד את כל תכשיטיו, והעלה את עצמו באש.

לאחר הפלתה של השושלת, וו העניק לבנו של די שן, וו גנג, נחלה עליה יוכל לשלוט כוסל. צבאם של שלושה מאחיו של וו, שנשלח לנחלה, וידא שגנג לא ינסה למרוד. למרות זאת, לאחר מותו של וו, גנג השתתף במרד נגד הדוכס מג'ואו (אנ'). המרד נכשל, והביא לכך שגנג וצאצאיו נושלו מנחלתם.

מפת סין בזמן שושלת ש'אנג
יין, בירת ש'אנג בין 1350 לפנה"ס ל-1046 לפנה"ס

פרטים על השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השושלת הארוכה בתולדות סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשושלת שאנג היו 31 מלכים, והיא הייתה הארוכה שבשושלות סין, שושלת ג'ואו שבאה אחריה שלטה רשמית במשך תקופה ארוכה יותר, אך למעשה בתקופת שלטונה החלה תקופת המדינות הלוחמות, שבה שליטתה הייתה רק על הנייר.

מלכי השושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המלך שם המלך שלטון בשנים הרחבה
1 טָאנְג 29 מייסד השושלת, מדיח את שושלת שיה, מתואר כמלך חכם
2 טָאי דִינְג 2
3 וָאי בִּינְג 32
4 ג'ונְג זֶ'ן 4
5 טָאי גְ'יָה 12
6 ווֹ דִינְג 29
7 טָאי גֶנְג 25
8 שְׂיָאו גְ'יָה 17
9 יוּ'נְג גִ'י 12
10 טָאי ווּ 75 השלטון הארוך ביותר של שליט סיני.
11 ג'ונְג דִינְג 11
12 וָאי זֶ'ן 15
13 הֶה דָאן גְ'יָה 9
14 דְזוּ יִי 19
15 דְזוּ שִׂין 16
16 ווֹ גְ'יָה 20
17 דְזוּ דִינְג 32
18 נָאן גֶנְג 29
19 יָאנְג גְ'יָה 7
20 פָּאן גֶנְג 28 מתחיל את תור הזהב של השושלת, עם מעבר השושלת ליין שו.
21 שְׂיָאו שִׂין 29
22 שְׂיָאו יִי 21
23 ווּ דִינְג 59 היה בעלה של הלוחמת המכובדת פֿוּ הָאו, רוב עצמות הניחוש שנמצאו הן מתקופתו.
24 דְזוּ גֶנְג 12
25 דְזוּ גְ'יָה 20
26 לִין שִׂין 6
27 גֶנְג דִינְג 6 או קָאנְג דִינְג לפי גרסה אחרת
28 ווּ יִי 35
29 וֶן דִינְג 11
30 דִי יִי 26
31 דִי שִׂין 30 הפסיד בקרב מויה מול מדיחי השושלת בני הג'ואו, התאבד תוך שריפת ארמונו .

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות, ציד ופולחן אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ממצאים ארכאולוגיים והיסטוריים התרכזה שושלת ש'אנג בעיקר באגן הנהר הצהוב המרכזי. בצפון היא שלטה על הביי, ובדרום על הונאן. השליטה לא הייתה רציפה, ולעתים כללה כיסי התיישבות ליד עמים שכנים אחרים. הייתה זו חברה מעמדית המבוססת על חקלאות, ציד, ביות בעלי חיים, פולחן אבות, וקורבנות אדם.

גרזן יד ששימש בתקופה זו לקרבות פנים אל פנים

הרישומים העתיקים בסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרישומים הכתובים העתיקים ביותר בסין נחרטו לצורך הגדת עתידות על עצמות או קונכיות. כתבים אלה, המכונים עצמות ניחוש (מוכרים גם כ Oracle bone), מתוארכים למאה ה-13 לפנה"ס, לתקופת שושלת שָׁאנְג. מגידי העתידות היו שואלים שאלה, ואז לפי פיצוח שריון הצב או פירוק עצם של בעל חיים אחר, הייתה התשובה כן או לא.

רישומים עתיקים שנחרטו לצורך הגדת עתידות על שריון צב
כלי קיבול מתקופת ש'אנג המאוחרת מעוצב בסגנון טוטי

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המאה ה-20, לא נמצאו כתבים שהוכיחו את קיומה של שושלת שאנג. כלי חרס מאותה תקופה, שהתגלו עוד לפני כן, שויכו לשושלת, אך לא היה ניתן להוכיח זאת בוודאות.

ממצאים ארכאולוגיים, המעידים על קיומה של השושלת בשנים 1600-1046 לפנה"ס בקירוב, מחולקים לשתי קבוצות. הקבוצה המוקדמת, עד ל-1300 בקירוב, מגיעה מאתרים שונים במחוז הנאן. הקבוצה המאוחרת, מתקופת יִין (殷), מורכבת מאסופה רחבה של עצמות ניחוש, גם הן ממחוז הנאן.

אמנם העדויות הכתובות מאתר יין שו מאששות את קיומה של שושלת שאנג, אך חוקרים מערביים אינם נוטים לזהות יישובים בני אותה תקופה עם שושלת שאנג דווקא. כך למשל, ממצאים ארכאולוגיים מאותה עת באתר סָאנְשִׂינְגְדְווֵי מצביעים על חברה מתקדמת, השונה בתרבותה מזו שנתגלתה בְּיין שו. אין עדויות מכריעות בנוגע לתחום שליטתה של שושלת שאנג. ההנחה המקובלת היא כי שושלת שאנג, שבהיסטוריה הרשמית אכן שלטה בעיר יין, תוך שהיא מקיימת קשרי מסחר עם יישובים שונים בסביבתה, שהיו שונים זה מזה מבחינה תרבותית.

אתרים ודאיים של שושלת שאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר יין שו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1899, מלומדים סינים הבחינו בסימנים מוזרים על "עצמות דרקון", שנמכרו כתרופות מסורתיות. רק ב-1928, התגלה המקור ממנו הושגו העצמות, יין שו שבמחוז הנאן. חוקרי האקדמיה סיניקה חפרו באתר עד 1937, השנה בה התרחשה הפלישה היפנית לסין.

לאחר פענוח של הכתב העתיק שעל העצמות, התברר שהן שימשו את קיסרי שאנג לניבוי העתיד. שמם של כמה הקיסרי השושלת, שהוזכר על העצמות, הוכיח את קיומה הממשי של השושלת.

אתר ז'נגז'ואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים של המאה העשרים, התגלתה עיר בצורה נוספת מהתקופה, שככל הנראה הוקמה במאה ה-15 לפנה"ס, עוד לפני יין שו. לפי הערכות החוקרים שחפרו באתר ב-1950, יש בכמה מהממצאים בו כדי להעיד על כך שהוא אכן שייך לשושלת שאנג. רוחבה של החומה היה כנראה כ-20 מ', גובהה היה 8 מ', ואורכה הכולל היה כ-7 ק"מ.

אתרים ארכאולוגיים נוספים מהתקופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הואנביי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999, התגלו בסמוך לנהר הואן שרידי עיר בצורה בשטח של כ-4,700 דונם. ככל הנראה, העיר יושבה במשך חצי מאה לכל היותר, ונהרסה זמן קצר לאחר בנייתו של אתר יין שו.

אתרי יאנשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגלו מספר אתרים נוספים מתקופת השושלת בסמוך לעיר יאנשי שעל נהר הלואו, פלג של הנהר הצהוב. ב-1959, התגלה אתר ארכיאולוגי גדול עם מבנים דמויי ארמונות, שככל הנראה יושב בין 2100 ל-1800 לפנה"ס. האתר יוחס על ידי מספר חוקרים לראשית שושלת שאנג או לסוף שושלת שיה.

אתר פאנגלונגשנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר ממוקם במרכז עמק היאנגצה, והיה מרכז אזורי חשוב.

מיקום התקופה בהיסטוריה של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת שיה שושלת שאנג
1600 לפנה"ס-1045 לפנה"ס
שושלת ג'ואו
סין הקדומה שושלת שאנג
1600 לפנה"ס-1045 לפנה"ס
סין הקדומה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שושלת שאנג בוויקישיתוף