פאל שאנדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאל שאנדור
Sándor Pál
Sándor Pál arcképe (Szenes Fülöp képe).jpg
לידה 17 באפריל 1860
הודמזוושרהיי, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בפברואר 1936 (בגיל 75)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schlesinger Pál עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19011918)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19101918)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (19206 בפברואר 1936)
  • חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (18961901) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Civic Freedom Party, National Party of Work, המפלגה הליברלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Irén Bánó (8 במרץ 19236 בפברואר 1936) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פאל שאנדורהונגרית: Sándor Pál, שם קודם שלזינגר, הודמזוושרהיי, 17 באפריל 1860 - בודפשט, 6 בפברואר 1936) היה פוליטיקאי, כלכלן הונגרי-יהודי ומשנת 1901 ועד מותו, למעט בתקופת של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה חבר באספה הלאומית של הונגריה במשך 35 שנה. אשתו הייתה זמרת האופרה אירן באנו[1] ופאל שאנדור היה אחיה של אמה שאנדור, אשתו של המלחין המפורסם זולטאן קודאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאנדור נולד במשפחה יהודית. אביו היה מור שלזינגר, ואמו קטלין דויטש. הוא למד במכון הבונים החופשיים בבודפשט ובדרזדן, סיים את לימודיו באקדמיה למסחר בבודפשט ואז עבד במיזם המשפחתי, בחברת סחר התבואה שלזינגר ופולקוביץ'. בתום סיום את שירות החובה בצבא, בגיל 21, החברה שלחה אותו לאנטוורפן ללמוד את עולם העסקים המודרני, משם חזר כדי לקחת לידיו את ניהול החברה בשל מחלת אביו. בשנת 1904 היה הנשיא המייסד של "איגוד הסחר הלאומי ההונגרי", ונשאר נשיא האיגוד עד מותו. הוא התפטר מתפקידו בעסק המשפחתי בשנת 1912 מכיוון שמונה למנכ"ל חברת החשמליות של בודפשט. כאשר החברה הולאמה בשנת 1920, התפטר. בשנת 1927 נסע לטייל ברחבי העולם. הוא פרסם את חוויותיו בעיתון "פסטר לויד". עד מותו מילא תפקיד משמעותי בחיי המסחר ההונגריים, והיה אחד המניעים והמקדמים העיקריים בהתפתחותם.

לראשונה הציג את מועמדותו לאספה הלאומית ההונגרית בבחירות 1896, אך לא נבחר. הוא ניסה שוב בשנת 1901, ואז זכה להצלחה. מנקודה זו ואילך הוא נבחר לפרלמנט בכל הבחירות שנערכו. הוא פרש מהחיים הפוליטיים בעת ניצחונה של מהפכת החרציות. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 נרדף ונכלא ברחוב מרקו ואחר-כך בכלא בודפשט. שוחרר רק לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי הקצר ואז חזר לחיים הציבוריים.

בין 1896 לבין 1905 ייצג בפרלמנט את המפלגה הליברלית, בין 1906 לבין 1910 היה על מפלגתי ובין 1910 לבין 1918 היה נציגו של "מפלגת העבודה הלאומית", משנת 1919 עד 1926 תחת המפלגה הלאומית הדמוקרטית, ובשנת 1926 עד 1931 שוב היה על מפלגתי. לבסוף, משנת 1931 עד מותו, היה חבר במפלגה הליברלית הלאומית (ששינתה את שמה ל"מפלגת החירות האזרחית" בשנת 1935). בשנת 1935, לבקשת ראש הממשלה גיולה גמבש, הוא קיבל על עצמו את תפקיד סגן יו"ר בית הנבחרים (אגב, אכן היה החבר הוותיק ביותר בבית). בנוסף לטיפול בעניינים מסחריים, הוא נאם מספר פעמים בפרלמנט כדי להגן על יהדות הונגריה וזכויותיה והוא היה פעיל גם בקהילה היהודית.[2] שאנדור נפטר ב־6 בפברואר 1936.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אירן באנו בבסיס הנתונים של בית האופרה של בודפשט
  2. ^ Politikai harc a zsidó hitközségben, 1922. március, huszadikszazad.hu