דרזדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרזדן
Dresden
Dresden Stadtwappen.svg
סמל דרזדן
FRAUENKIRCHE UF.jpg
הפראואנקירכה, סמלה של העיר דרזדן
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית סקסוניהסקסוניה  סקסוניה
מחוז דרזדן
ראש העיר דירק הילברט
רשות מחוקקת מועצת עיריית דרזדן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1206
שטח 328.80 קמ"ר
גובה 113 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה טריבנברג
 ‑ הנקודה הנמוכה נידרוורטה
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 543,825 (31 בדצמבר 2015)
 ‑ במטרופולין 1,143,197 (31 בדצמבר 2015)
 ‑ צפיפות 1,700 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2015)
קואורדינטות 51°2′0″N 13°44′0″E / 51.03333°N 13.73333°E / 51.03333; 13.73333קואורדינטות: 51°2′0″N 13°44′0″E / 51.03333°N 13.73333°E / 51.03333; 13.73333
אזור זמן UTC +1
dresden.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרזדןגרמנית: Dresden, להאזנה (מידע · עזרה); בסורבית עילית: Drježdźany) היא עיר הבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, העיר השנייה בגודלה במדינה זו והעיר ה-15 בגודלה בגרמניה. מקור שם העיר הוא במילה "דרזדני", שפירושה בסורבית עתיקה "אנשי היער הסמוך לנהר".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרזדן שוכנת לגדות נהר האלבה (Elbe), אשר נשפך אל הים הצפוני כמה מאות קילומטרים צפונה מדרזדן, בתחומי העיר המבורג.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2015 אוכלוסיית דרזדן מנתה 543,825 איש. שיעור תושבי העיר בעלי אזרחות לא-גרמנית - 3.1% - הוא הנמוך ביותר מבין עריה הגדולות של גרמניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרזדן נוסדה בשנת 1206, ועד למלחמת העולם השנייה נבנתה בסגנון ארכיטקטוני מפואר והפכה למרכז תרבות ראשון במעלה באירופה. במשך תקופות ארוכות היא הייתה מקום מושבם של הנסיכים הבוחרים או מלכי סקסוניה. היא כונתה לעתים קרובות "פירנצה על נהר האלבה".

בתחילת המאה השמונה עשרה נבנה ארמון הצווינגר על ידי פרידריך אוגוסט השני "החזק" שהיה נסיך בוחר (קורפירסט) של סקסוניה ומלך פולין. הבנייה נועדה להאדיר את שמו של אוגוסט ולחדש את דרזדן שניזוקה בשריפה בשנת 1685. הצווינגר נבנה במטרה לשמש כ"ארמון שעשועים" לאוגוסט ואציליו.

בין 1806 ל-1918 הייתה בירתה של ממלכת סקסוניה, שהצטרפה לקיסרות הגרמנית ב-1871. באותה תקופה הפכה למרכז תעשייתי ואוכלוסייתה גדלה. באותה התקופה בית האופרה הידוע של העיר בתכנונו של גוטפריד זמפר, שנקרא על שמו, הזמפר-אופרה. שם הועלו לראשונה אופרות של ריכרד ואגנר, כגון "טנהויזר" ו"ההולנדי המעופף" ושל ריכרד שטראוס, כגון "אלקטרה" ו"אביר הוורד".

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בין 13 ל-14 בפברואר 1945, הופצצה העיר על ידי בעלות הברית; 25,000 אזרחים נהרגו והעיר נחרבה לחלוטין. הפצצת דרזדן שנויה במחלוקת, כיוון שהעיר הייתה נטולת תעשייה צבאית כבדה (אם כי הייתה מרכז תחבורה ותקשורת ואף חשובה לתעשיית האופטיקה)[1] ויש הסבורים כי מטרת ההפצצה הייתה נקמה של צ'רצ'יל בעקבות הבליץ הגרמני על קובנטרי, אך לא נמצאה הוכחה לכך[2].

לאחר המלחמה הייתה דרזדן בחלק של גרמניה שנשלט על ידי הסובייטים והפך לגרמניה המזרחית. חלק מהמרכז העתיק של העיר שוקם בקפידה, אך עם זאת נבנו שכונות מגורים אפורות וענקיות על ידי המשטר הקומוניסטי. בעיר ניתן למצוא כיום שילוב נדיר של חדש וישן. רק אחרי איחוד גרמניה ב-1990 נעשו מאמצי שחזור נוספים. דרזדן היא מהערים המתוירות ביותר באירופה, והיא נמצאת מרחק נסיעה קצרה מלייפציג ומפראג.

בשנת 2002 עלה האלבה על גדותיו עקב גשמים כבדים, הציף את כל מרכז העיר וגרם לנזקים עצומים.

יהודים בדרזדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות דרזדן

קהילה יהודית מתקיימת בדרזדן מאז המאה ה-13 ועד ימינו. במשך הדורות עברה הקהילה טלטלות קשות, מעשי טבח וגירוש שהגיעו לשיאם הטרגי בימי השואה. אולם היהודים חזרו לעיר כל פעם מחדש.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האתרים החשובים בעיר:

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרזדן ניתן למצוא מגוון פוליטי שאינו קיים במקומות אחרים בגרמניה. למפלגת השמאל ייצוג מכובד בעיר מחד, ומאידך גם לארגוני ימין קיצוני דריסת רגל בעיר. זוהי אחת הערים היחידות בגרמניה שבהן ייצוג למפלגת ימין הקיצוני במועצת העיר.

חינוך, מדע ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הטכנית (Technische Universität) של דרזדן (ידועה כ-TU Dresden) היא מהגדולות והחשובות שבאוניברסיטאות שבמדינות מזרח גרמניה לשעבר. בעיר גם שלושה מרכזים של מכון מקס פלאנק - מרכז לפיזיקה של מערכות מורכבות, מרכז לביולוגיה מולקולרית של התא ולגנטיקה ומרכז לכימיה פיזיקלית של מוצקים.

בעיר פועלת התזמורת הסקסונית הממלכתית של דרזדן, שנוסדה ב-1548 והיא אחת התזמורות הוותיקות ביותר בעולם.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדריק טיילור, דרזדן, מטר עיון 2004

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרזדן בוויקישיתוף
ויקימסע מדריך למטייל בנושא דרזדן בוויקימסע

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]