אירן באנו
 | |
| לידה |
28 במאי 1884 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1965 (בגיל 81) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Büchler Irén |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
| השכלה |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט (1904) |
| תקופת הפעילות |
1903–1912 (כ־9 שנים) |
| בן או בת זוג |
פאל שאנדור (8 במרץ 1923–6 בפברואר 1936) |
| מספר צאצאים |
1 |
  | |
אירן באנו (במקור עד 1905 ביכלר,[1] בהונגרית: Bánó Irén; בודפשט, 28 במאי 1884 – בודפשט, 27 באוקטובר 1965) הייתה זמרת אופרה ואופרטה (סופרן) יהודייה-הונגרייה. אשתו של פאל שאנדור, פוליטיקאי וחברה האספה הלאומית (חבר פרלמנט) יהודי-הונגרי, גיסתה של אמה שנדור אשתו של המלחין זולטאן קודאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירן ביכלר נולדה במשפחה יהודית. אביה היה "פעיל בבורסה". בגיל חמש עשרה הפכה לתלמידה של המחלקה לשירה ולאחר מכן לשירה אופראית באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בשנת הלימודים האחרונה שלה, בשנת 1903, חתמה חוזה עם תיאטרון קיראי שזה עתה נפתח, שם הופיעה כהופעת בכורה באופרטה של ינה הוסקה "פרח הזהב" (Aranyvirág). בשנת 1904 קיבלה את התפקיד של "הנסיכה הצרפתייה" באופרטה "יאנוש ויטז" (János vitéz) מאלזה סמושי, שהושאלה תחילה מבית האופרה של בודפשט לתפקיד זה. המחבר פונגראץ קאצ'ו התכוון כבר במקור שהיא תשיר תפקיד זה.[2] מתוך מאתיים ההופעות הראשונות של המחזמר המצליח, באנו שיחקה בתפקיד זה ב-153 מופעים.[3]
בינואר 1910 שיחקה בתפקיד הראשי של אאידה (כאאידה) וכשולמית (במלכת שבא של קרל גולדמארק) בבית האופרה, שם הייתה חברת צוות קבועה בעונת 1911–1912.
בשנת 1923 נישאה לפאל שאנדור, חבר פרלמנט, וקריירת הבמה שלה הסתיימה. היא באה בקשר הדוק עם משפחת קודאי. לאחר שבר מפרק הירך של אמה (אשתו של קודאי) הפכה לאורחת ומטפלת קבועה אצלה ביחד עם קטלין פוראי בכל יום רביעי.
תפקידיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Goldmark Károly: Sába királynője – Szulamit
- Hegyi Béla: Borisz király – Jelena
- Kacsóh Pongrác: János vitéz – A francia királykisasszony
- Giacomo Meyerbeer: A hugenották – Valentine
- Jacques Offenbach: Szép mosóné – Lurette
- Johann Strauss jun.: A denevér – Rosalinda
- Claude Terrasse: Én, te, ő! – Yolande
- Giuseppe Verdi: Aida – címszerep
- Richard Wagner: Lohengrin – Brabanti Elza
- Ermanno Wolff-Ferrari: Susanne titka – Susanne
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חדשות ספורט מחו"ל ומקומיים = המאה העשרים בינואר 1904
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אירן באנו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אירן באנו, באתר האופרה
- אירן באנו, במאגר המידע של בית האופרה הממלכתי ההונגרי
- אירן באנו, בלקסיקון ההונגרי לאמנות הבמה
- תמונת אירן באנו, באתר hungaricana
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 67711/1905 A hivatalos hírlapban közhírré tétetett: igen.
- ^ Szabó Ferenc János: Szamosi Elza és a korai magyar Puccini-stílus jellegzetességei
- ^ –Y.–: 200. A „János vitéz” mai, kátszázadik előadásához. = Magyar Színpad 1905. június 10.