פגלוטיקאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגלוטיקאז - pegloticase
שמות מסחריים בישראל
קריסטקסה krystexxa
פוריקאז puricase
נתונים כימיים
כתיב כימי

C1549H2430N408O448S8

(peptide monomer)
מסה מולרית

kg/mol ‏497

(polymer-modified tetramer)
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 10 - 12 ימים
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
דרכי מתן עירוי תוך ורידי
מזהים
קוד ACT M04AX02 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 885051-90-1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פגלוטיקאז (pegloticase) הוא המרכיב הפעיל בתרופה קריסטקסה (krystexxa), המיועדת לטיפול במחלת שיגדון (גאוט) כרונית, עמידה (רפרקטורית) לטיפול וחמורה. זהו טיפול קו-שלישי בחולים בלתי-סבילים לטיפולים אחרים[1]. התרופה ניתנת באמצעות עירוי תוך ורידי. התרופה אינה רשומה בישראל.

פגלוטיקאז פותח על ידי חברת סביינט פרמסוטיקלס[2][3]. בחודש ספטמבר 2010 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הפגלוטיקאז לשיווק בארצות הברית, לאחר שני ניסויים קליניים, שהדגימו כי התרופה הפחיתה את רמות חומצת השתן ואת המשקעים של גבישי חומצת השתן במפרקים וברקמות הרכות. סוכנות התרופות האירופית (EMA) העניקה לפגלוטיקאז אישור שיווק בשנת 2013, לטיפול בשיגדון עם משקעי חומצת שתן. בשנת 2016 הסתיים אישור השיווק לתרופה באירופה[4].

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגלוטיקאז מהווה אופציה עבור 3% מהאנשים עם שיגדון, אשר אינם סבילים לתרופות אחרות[5]. פגלוטיקאז ניתן כעירוי תוך-ורידי כל שבועיים[5]. ונמצא כמפחית רמות של חומצת שתן באוכלוסייה זו[6]. התרופה שימושית כנראה עבור משקעי חומצת שתן, אך בעלת שיעור גבוה של תופעות לוואי[7]. כ-40% מהחולים מפתחים עמידות לתרופה, על פני זמן[1].

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנשים עם חוסר באנזים גלוקוז-6-פוספט דהידרוגנאז, פגלוטיקאז עלול לזרז המוליזה חמורה, מסכנת-חיים, עם מטהמוגלובינמיה; אי לכך, פגלוטיקאז הוא בעלת התווית-נגד באנשים אלה. פגלוטיקאז עלול אף להדגים אימונוגניות[8].

מנגנון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגלוטיקאז הוא אוריקאז (אנ') רקומביננטי, הדומה לזה שבחזיר. בדומה לאנזים רסבוריקאז(אנ'), פגלוטיקאז הופך חומצת שתן לאלנטואין(אנ'). פעולה זו מפחיתה את הסיכון למשקעים, מכיוון שאלאנטואין מסיס יותר, פי 5 עד פי 10, מאשר חומצת שתן.

בניגוד לרסבוריקאז, פגלוטיקאז עבר פגילציה(אנ'), כדי להגדיל את זמן מחצית החיים של הפינוי שלו מהגוף, מכ-8 שעות ל-10 או 12 ימים, וכדי להפחית את האימונוגניות של החלבון הזר של אוריקאז. שינוי (מודיפיקציה) זה מאפשר ליטול את התרופה רק פעם אחת, כל שבועיים עד חודש, מה שהופך את התרופה למתאימה עבור טיפול ארוך-טווח[9].

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגלוטיקאז הוא חלבון טטרמרי(אנ'), המורכב מ-4 שרשראות זהות של כ-300 חומצות אמינו, כל אחת. כ-9 מתוך 30 שיירי הליזין בכל שרשרת, עברו פגילציה. שרשראות PEG אלה מכילות כ-225 יחידות של אתילן גליקול, כל אחת (10 ק"ג\מול PEG)‏[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Dalbeth, N; Merriman, TR; Stamp, LK (22 October 2016). "Gout". Lancet. 388 (10055): 2039–2052. doi:10.1016/s0140-6736(16)00346-9. PMID 27112094.
  2. ^ 1 2 Statement on a nonproprietary name adopted by the USAN Council באתר https://www.ama-assn.org
  3. ^ Savient Pharmaceuticals: Uricase באתר http://www.savientpharma.com
  4. ^ "Krystexxa Withdrawal of the marketing authorisation in the European Union" . נבדק ב-10 בדצמבר 2018.
  5. ^ 1 2 "FDA approves new drug for gout". FDA. September 14, 2010
  6. ^ Sundy JS, Baraf HS, Yood RA, Edwards NL, Gutierrez-Urena SR, Treadwell EL, Vázquez-Mellado J, White WB, Lipsky PE, Horowitz Z, Huang W, Maroli AN, Waltrip RW, Hamburger SA, Becker MA (Aug 17, 2011). "Efficacy and tolerability of pegloticase for the treatment of chronic gout in patients refractory to conventional treatment: two randomized controlled trials". JAMA: the Journal of the American Medical Association. 306 (7): 711–20. doi:10.1001/jama.2011.1169. PMID 21846852.
  7. ^ Sriranganathan, MK; Vinik, O; Bombardier, C; Edwards, CJ (Oct 20, 2014). "Interventions for tophi in gout". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 10 (10): CD010069. doi:10.1002/14651858.CD010069.pub2. PMID 25330136.
  8. ^ Abraham J. Domb, Neeraj Kumar (2 August 2011). Biodegradable Polymers in Clinical Use and Clinical Development. John Wiley & Sons. ISBN 9781118015803.
  9. ^ Biggers, K; Scheinfeldt, N (2008). "Pegloticase, a polyethylene glycol conjugate of uricase for the potential intravenous treatment of gout". Current Opinion in Investigational Drugs. 9 (4): 422–429. PMID 18393109