פועל אנאקוזטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבלשנות מודרנית, פועל אַנאָקוּזָטיביאנגלית: unaccusative verb) הוא פועל עומד שהנושא הדקדוקי שלו אינו סוכן סמנטי. במילים אחרות, הוא אינו יוזם באופן פעיל או אינו אחראי באופן פעיל לפעולתו של הפועל.

הנושא של פועל אנאקוזטיבי דומה מבחינת משמעותו הסמנטית למושא הישיר של פועל יוצא, או לנושא של פועל במשפט סביל.

דוגמאות הן, למשל, המשפטים "העץ נפל"; "האיש מת"; "השעון התקלקל". במשפטים אלה ניתן לראות את הפעולה (נפילה, מוות, קלקול) כמשהו שקרה לנושא, במקום להיות פעולה שיזומה על ידיו. מבחינה סמנטית, המילה "עץ" במשפט "העץ נפל" ממלאת תפקיד דומה לתפקידה במשפט יוצא כמו "הם כרתו את העץ", או הטרנספורמציה הפסיבית שלו, "העץ נכרת".

פעלים אנאקוזטיביים מהווים איפוא ניגוד לפעלים אַנאֶרגָטיביים (אנ'), כגון "לרוץ" או "להתפטר", שמתארים את הפעולות שיזם הנושא מרצונו. הם נקראים "אנאקוזטיביים" מכיוון שאף על פי שלנושא יש תפקיד סמנטי של מטופל (אנ'), לא מוקצית לו יחסה אקוזטיבית. כפי שמציין דייוויד מ. פרלמוטר, פועל כמו "להחליק" יכול להיות אנאקוזטיבי או אנארגטיבי, תלוי אם הפעולה הייתה רצונית או לא-רצונית.[1]

בשפות נומינטיביות–אקוזטיביות (אנ'), היחסה האקוזטיבית, המסמננת את המושא הישיר של פעלים יוצאים, מייצגת בדרך כלל את הארגומנט הלא-רצוני (אנ') (כלומר, ארגומנט שאינו מתאר כוונה לביצוע הפעולה; לרוב מדובר במטופל). עם זאת, עבור פעלים אנאקוזטיביים, על אף שהנושא הוא א-רצוני, הוא אינו מסומנן באמצעות אקוזטיב.

לטענת פרלמוטר, את המונחים "אנאקוזטיבי" ו"אנארגטיבי" המציא הבלשן ג'פרי פולום (אנ').[2]

דוגמאות וסיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמוטר נותן דוגמאות לסוגים שונים של פעלים אנאקוזטיביים. הוא מדגיש כי הקטגוריות הבאות אינן מוחלטות, וסיווג חלופי אפשרי.[3]

(א) הפועל "להיות" בתוספת תארים:

להיות כבד, להיות אדום וכו'.

(ב) פעלים שבהם הנושא הדקדוקי הוא מטופל מבחינה סמנטית:

(i) להישרף, ליפול, לשקוע, לצוף, לזרום, להחליק, לנער, למעוד, להיכנע, להרתיח, לייבש, להתנודד, לנופף, לשקר (לא רצוני), להתכופף (לא רצוני)
(ii) להימס, לקפוא, להתאדות, להתמצק, להחשיך, להירקב, להתמוטט, לקרוס, להישבר, לגדול, לנבוט, למות, להיחנק, להתפצח, להתפצל, להיעלם, להתפזר, להתפוצץ

(ג) נשואים של קיום והתרחשות:

להתקיים, לקרות, להתרחש, לנבוע, להתפתח, להופיע

(ד) פעלים לא-רצוניים של הופעה, צליל, ריח וכו':

להבריק, לנצנץ, לנקוש, להריח, להסריח

(ה) נשואים אספקטואליים (אנ'):

להתחיל, להיעצר, להמשיך, להסתיים

(ו) פועלי משך[4]:

להימשך, להישאר, לשהות, לשרוד.

הוא מציין כי ניתן להשתמש בכמה פעלים באיברים אנאקוזטיביים או אנארגטיביים. אם הפעולה מכוונת, הפועל שבה הוא אנארגטיבי. לדוגמה, הפועל "לעמוד" יכול לשמש בשני סוגי האיברים:

הפועל "לעמוד" במשפט "הצלמית עמדה על השולחן הזה" הוא אנאקוזטיבי;
לעומת זאת, הפועל "לעמוד" במשפט "הילדים עמדו על השולחן הזה" הוא אנארגטיבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Perlmutter (1978), p. 163.
  2. ^ Perlmutter (1978) p.186.
  3. ^ Perlmutter (1978), pp. 162–163.
  4. ^ פֹּעַל מֶשֶׁךְ באתר מונחי האקדמיה ללשון העברית