22.12.39. ליהודים אסורה הכניסה לפוסתה הראשית. בשבילם השאירו סניף אחד ברחוב זאמענהויף. – סניף אחד לכל ורשה היהודית! ובאופן כזה יהודי יושב פרגה או מוקוטוב או אפילו יושב רחוב ווארֶצקי, שהפוסתה הראשית היא בתוך ד' אמותיו, מחוייב לנסוע בטרם בכדי לעשות את סדוריו הדואריים. בדרך הטבע צריכה היתה להיות בסניף הזמנהופי צפיפות גדולה, אלא שרחם הקב"ה על בריותיו והעביר מן העולם את עסקיהם ובטל הצורך בפוסתה, אכן, אין איש שיאמר: “צר לי המקום בסניף הזמנהופי”
— מגילת יסורין: יומן גיטו ורשה 1 בספטמבר 1939–4 באוגוסט 1942, מאת: חיים אהרן קפלן
