פורטל:מוזיקה קלאסית/הידעת?/27
משערים, שהשריקה שימשה לתקשורת בלתי מילולית מקדמת דנא. אזכורה הראשון בכתב מופיע בספר מלכים. בתרבות אירופה, לשריקה היה תמיד אופי קליל ולא רציני, למעט בתקופת הרנסאנס, בה הייתה מקובלת שריקה־אמנותית. בתקופה זו, מרבית כלי הנגינה היו בשלבי התפתחותם הראשוניים, והשריקה הייתה אלטרנטיבה רצינית לזמרה. אולם בתקופת הבארוק איבדה אמנות־השריקה את חשיבותה בתזמורת הקאמרית, וקיבלה את התפקיד השולי שיש לה היום.
בתרבויות רבות נקשרה השריקה לכישוף ולאמונות טפלות, כגון גירוש שדים. השריקה נקשרה גם לשטן, ובאזורים נוצריים ומוסלמיים אחדים נתפשה כטמאה ונאסרה. באופרה "מפיסטופלה" של המלחין האיטלקי, אריגו בויטו, השטן שורק במקום לשיר.